שעבוד צף על נכסי עוסק מורשה לעומת על נכסי חברה

מאת עורך הדין והחשבונאי שלומי סבג, LLB-ACU

ברשות ערעור אזרחי 06/65 עזבון המנוח דוד בר לבב ז"ל ואח' נגד מנחם עצמון  ואח' נדונה השאלה מה ההבדל בין שעבוד צף המוטל על יחיד שהוא עוסק מורשה לבין שעבוד צף אשר מוטל על חברה.

עובדות המקרה:

המנוח, שהמבקש 1 הוא עזבונו, ניהל חנות לממכר עתיקות. לאחר מותו פתח המשיב 1 (להלן: המשיב) בהליכים למימוש משכון אשר רבץ על העיזבון. מנהל העיזבון, המערער 3 ,הגיש בקשה לבית משפט השלום כי יינתן סעד הצהרתי בדבר בטלות המשכון בהיותו שעבוד צף חסר תוקף משפטי, ובקשתו נענתה. בערעור שהגיש המשיב לבית המשפט קמא נפסק כי, בנסיבות מסוימות, יש להכיר בשעבוד צף גם על נכסי יחיד עת מדובר בנכסים עסקיים המצויים בבית עסקו של החייב. בכך יובטח כי השעבוד לא יחול על נכסים פרטיים של החייב ובכך תבוא על פתרונה בעיית תחולתו של השעבוד אף לאחר הליך פשיטת רגל של היחיד. מכאן הבקשה לרשות ערעור. לטענת המשיב, לאור סעיף 3 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999) להלן: חוק החברות), המאפשר הקמה של חברה על ידי בעל מניות אחד, הרי שאין הבדל דה- פקטו בין תאגיד יחיד, הרשאי לשעבד בשעבוד צף, לבין עסק של יחיד בלתי מאוגד המבקש לשעבד נכסים עסקיים בשעבוד צף.

בית המשפט העליון (מפי השופט ס' ג'ובראן) פסק:

א. (1 (ההבחנה הבסיסית בין חברה לבין עסק יחיד היא בכך שהחברה מהווה אישיות משפטית נפרדת. מהבחנה זו נגזרים הבדלים רבים ובהם: הגבלת האחריות של בעלי המניות בחברה; יתרונות מיסוי; קיומה הנצחי והמתמשך של החברה; יצירת חיץ בין האינטרס של החברה לבין האינטרס של בעלי פ"ד סב(4 (44 רע"א 06/65 עזבון המנוח בר לבב ז"ל ואח' נ' עו"ד עצמון ואח' פסקי- דין, כרך סב, חלק רביעי, התשס"ח 2008 45 א ב ג ד ה ו ז המניות. לצד יתרונות אלה לחברה, מצויות החובות המוטלות עליה הנגזרות בחלקן מעקרון הפומביות (59ו- ז). (2 (חברה פרטית, מחויבת בניהול חשבונות, בעריכת דו"חות כספיים ובמינוי רואה חשבון. חובות אלה מבטיחות כי המידע אודות החברה ישקף נכונה את מצבה הכלכלי, אם כי חובות אלה אינן מבטיחות את זמינותו של המידע לגורמים חיצוניים לחברה ובהם גם נושיה (60ד- ה). (3 (ככלל, חברה פרטית אשר אינה אלא עסק יחיד שהתאגד, נבדלת במהותה מהחברה הפרטית ה"סטנדרטית" המוגדרת (על דרך השלילה) בסעיף 1 לחוק החברות. הבעיות השונות, ובראשן בעיית הנציג, שעימן מתמודדים דיני התאגידים, אינן באות לידי ביטוי במבנה המוקטן של חברת יחיד. בכך היא דומה יותר לעסק יחיד או לשותפות (61ג- ד). (4 (יוצאוּת הדופן של חברת יחיד באה לידי ביטוי בין היתר בכך שבית המשפט ירים ביתר קלות את מסך ההתאגדות בעניינה. כך, גם במהלך פירוק של חברות פרטיות קטנות, עשוי בית המשפט להחיל עקרונות מדיני פירוק שותפות (61ה- ו). (5 (סעיף 3 לחוק החברות פתח את שער הרישום בפני חברות עם בעל מניות יחיד, מתוך הכרת המחוקק באוטונומיה של הרצון הפרטי. בנסיבות דנן, אין מדובר ברצון הפרטי להתאגד כי אם בהתאגדות מפאת הכורח לשם השגת מקורות מימון נוספים על דרך שעבוד צף (61ו- ז).

ב. (דעת מיעוט – השופט ס' ג'ובראן): 

(1  בהכרעה בין שני שיקולים עיקריים, האחד, הסיכון שעל הנושה לקחת בהיכנסו למנגנון של שעבוד צף; השני, ההתאגדות הבלתי רצויה של בעל עסק יחיד המבקש להתקשר בהתחייבות של שעבוד צף, יש לתת משקל רב יותר לחשש מפני התאגדות מאולצת (62א- ב). (2 (מטעמים שבאינטרס של הציבור ושל חופש המסחר, יש להותיר בידי בעלי עסקים קטנים מרחב פעולה נרחב ככל האפשר. עניין לנו בעסקים חשובים מבחינה כלל- משקית, אשר – לעתים קרובות – אינם יכולים לספוג את העלות הכרוכה בהתאגדות. מטעמי יעילות כלכלית, לא יהיה זה נכון להחיל את ההסדרים של דיני התאגידים על עסק אשר אינו נדרש להתאגדות זו (62ד- ה). (3 (כוחו של שעבוד צף, המכיל תניה מגבילה, מביא לחולשתם של נושים מאוחרים, בין על דרך של שעבוד קבוע ובין על דרך של שעבוד צף. כמו כן, אך הגיוני הוא כי נושה חזק, בעל מקורות מימון טובים, כגון בנק, יבטיח את הלוואתו בשעבוד צף אם לא יימצאו בטוחות עדיפות, ואילו נושים חלשים יותר, כגון ספקים, ייוותרו ללא בטוחות אפקטיביות. על כן, לכאורה, יש לבחון את השאלה בדבר השפעת החלתו של הסדר של שעבוד צף על נכסי יחיד, על היחסים בין הנושים (63א- ב). פ"ד סב(4 (44 רע"א 06/65 עזבון המנוח בר לבב ז"ל ואח' נ' עו"ד עצמון ואח' 46 פסקי- דין, כרך סב, חלק רביעי, התשס"ח 2008 א ב ג ד ה ו ז (4 (השאלה הכללית בדיני חיובים, הנוגעת לקדימויות בין נושים, חורגת מהעניין דנן. בעיה זו קיימת כבר כעת בעסק מואגד המשעבד את נכסיו בשעבוד צף. על כן, אין היא נוגעת להבחנה בין עסקי יחיד לבין עסק מואגד (63ג-

 ג. (דעת מיעוט – השופט ס' ג'ובראן):  

ניתן לבסס את תחולתו של השעבוד הצף בנכסי יחיד על חוק המשכון, התשכ"ז- 1967) להלן: חוק המשכון). חוסר הבהירות בשאלת תחולתו של חוק המשכון על שעבוד צף נובע משאלת ייחוד הנכס. בשונה משעבוד קבוע, שעבוד צף אשר טרם נתגבש אינו חל על נכס ספציפי. בשלב הראשון יכולים הנכסים להמשיך לצאת ולהיכנס תחת "עננת" השעבוד הצף (64ו, 65א). (2 (התשובה לשאלה, אם סעיף 1)א) לחוק המשכון (מהות המישכון) חל על שעבוד צף, מושפעת, בין היתר, מהתיאוריה העומדת ביסוד השעבוד הצף. על פי תיאוריית הרישיון, השעבוד הצף קרוב במידה רבה לשעבוד קבוע אך נוסף בו היתר מיוחד מטעם הנושה להמשיך בפעילות עסקית רגילה. על פי תיאוריית השעבוד העתידי, החייב אינו נדרש להיתר של הנושה, שכן השעבוד טרם נתגבש ובכך הוא קרוב במידה רבה לשעבוד עתידי. הנפקות בין התיאוריות אינה חד- משמעית (65ב- ג). (3 (לאור הקביעה כי אין הצדקה להבחנה בין חברה פרטית לבין עסק יחיד, שכן ההבדלים ביניהם אינם מצדיקים הבחנה לעניין שעבוד צף, הרי שאין הצדקה פרשנית להמשיך ולכלול תחת חוק המשכון את ההסדר של שעבוד צף בחברות ולהותיר מחוצה לו את ההסדר בדבר השעבוד הצף בעסקי יחיד. על כן, מכוח חוק המשכון, יש לקבוע כי הסדר שעבוד צף מתקיים אף בנכסי יחיד (67ב- ד). (4 (לאחר הסרת החיץ הבלתי רלוונטי בין חברה פרטית לבין עסקי יחיד, יש צורך בהקמת חיץ ברור בין נכסים עסקיים של יחיד לבין נכסים צרכניים של יחיד (68א). (5 (בנסיבות דנן, מדובר בשעבוד על נכסים בעלי אופי עסקי מובהק, המצויים במקום עסק מסוים הנבדל ממקום המגורים. במקרים עתידיים של שעבוד צף על נכסי יחיד, ייקרא בית המשפט לבחון בקפידה אם – מבחינה מהותית – מדובר בנכס המהווה חלק מעסקיו של היחיד. התשובה לכך עשויה להיגזר מההיקש בין חברה פרטית לעסק יחיד, כלומר מהתשובה לשאלה אם נכסים מסוג זה מצויים אף בעסקים שהתאגדו (68ב- ג). (1 (הכרה שיפוטית בתחולת ההסדר על נכסי יחיד, עשויות להיות לה השלכות-

ד. (אליבא דמשנה לנשיאה א' ריבלין)::

 רוחב, ובהיעדר קביעת הוראות ברורות בחקיקה, היא עלולה להביא לתוצאות בעייתיות ואף קשות בתחום מתן האשראי ליחידים (68ו- ז). פ"ד סב(4 (44 רע"א 06/65 עזבון המנוח בר לבב ז"ל ואח' נ' עו"ד עצמון ואח' פסקי- דין, כרך סב, חלק רביעי, התשס"ח 2008 47 א ב ג ד ה ו ז (2 (עמדתו של המחוקק בהימנעותו מעיגון לתחולת הסדר "השעבוד הצף" על נכסי יחיד הייתה ברורה. יש לתת משקל לכוונתו של המחוקק, במיוחד לנוכח טיב השיקולים שנשקלו והשיקולים שראוי שיישקלו לצורך קבלת ההחלטה בנושא – שיקולי מדיניות רחבים וחקיקתיים באופיים (72ד- ה). של מדיניות, בתחולתו של ההסדר על נכסי יחיד, אינם שיקולים אנליטיים- (3 (השיקולים שיש לשקול לצורך ההכרעה בשאלה, אם ראוי להכיר, מטעמים משפטיים בלבד. מדובר בשיקולים אשר המחוקק צריך שייתן עליהם את הדעת לאחר ביצוע מלאכת חקיקה מורכבת, אשר תכלול, בין היתר, שמיעה של מומחים ושל גורמים הנוגעים בדבר (72ו- ז). (4) (אליבא דשופט י' אלון): בנסיבות דנן, מדובר בסוגיה מקיפה בעלת השלכות רוחביות ורב- מערכתיות המתייחסות לקשת מגוונת של סוגי נכסים שונים, נושים מסוגים שונים ומאטריות כלכליות ומסחריות רבות ומגוונות. היקף זה של הדברים משתרע הרבה מעבר לנסיבות המשכון הספציפי. הסדרה משפטית נפרדת של מקטע נקודתי ובודד זה מהסוגיה במלואה, בהיעדר הסדר חקיקתי מקיף ואחיד, עלולה להוביל למצב בלתי רצוי של חוסר ודאות וחוסר יציבות (76ב- ד). ה. (אליבא דמשנה לנשיאה א' ריבלין): (1 (השאלה אם, בהקשר הספציפי של עסקים שאינם מואגדים, התועלת בביצוע השעבוד הצף (הגדלת האשראי הבנקאי או הקטנת הריבית הבנקאית) עולה על הפגיעה הנובעת ממנו (פגיעה באשראי שספקים יהיו מוכנים לתת) אינה שאלה משפטית אלא משקית- כלכלית. אופייה של השאלה בעיקרו אינו אנליטי אלא אמפירי. כך גם השאלה מהו מספר העסקים אשר נאלצים כבר היום להתאגד "התאגדות מאולצת" עקב הרצון להטיל על נכסיהם "שעבוד צף" (73ז – 74א). (2 (מן הבחינה המוסדית, בית המשפט ייטה שלא להתערב בשאלות אלה, כאשר הן מוכרעות על ידי המחוקק. לו היעדר תחולה של ההסדר על נכסי יחיד היה גורם לעיוות קשה ובלתי מוצדק, ייתכן שהיה מקום להגיע לתוצאה פרשנית אחרת. משלא הוכח שאכן מדובר בעיוות שכזה, וייתכן- גם- יתכן כי ההיפך הוא הנכון וכי המצב הקיים מיטיב עם העסקים שאינם מואגדים, מתמעט הצורך בשינוי. במצב דברים זה, אין בסיס לקביעה שהיעדר תחולה של ההסדר על עסקים שאינם מואגדים פוגע בהם, ואין מקום לכך שבית המשפט יהיה הזירה אשר תכריע בדבר (74ג- ה). (3 (החשש כי ההכרה בתחולת ההסדר על נכסי יחיד בדרך פסיקתית, בלי להסדיר את הנושא בחקיקה באופן מקיף, עשויה להביא להתפתחות שני סוגים של שעבודים צפים – "מעין תאומים בלתי זהים" – והשאיפה לצמצום הפערים בשל הרציונל של מניעת התאגדות מטעמים שאינם רלוונטיים, מחדדים את הבעייתיות ואת הקושי – מן הבחינה המוסדית ומן הבחינה המהותית – שבהכרה פסיקתית בתחולתו של ההסדר על נכסי יחיד

ו. (אליבא דמשנה לנשיאה א' ריבלין):

אין לקבל את הקביעה כי ביחסים החוזיים שבין החייב לבין הנושה מדובר בהסכם מחייב אך משנרשם המשכון אצל רשם המשכונות, כוחו יפה גם כלפי נושים אחרים. עצם קיומו של רישום בדבר משכון אצל רשם המשכונות אינו מהווה ערובה לתוקפו של המשכון. יש צורך בתחילה בקיומו של משכון. רק משנוצר ונרשם – יהא כוחו יפה גם כלפי הנושים האחרים .

 

 בבית המשפט העליון [27.3.2008] לפני המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופטים ס' ג'ובראן, י' אלון

עורך דין וחשבונאי שלומי סבג בעל ניסיון של למעלה מעשור בצמרת משרדי עורכי הדין ורואי החשבון בישראל. עורך דין וחשבונאי בעל ניסיון רב והוא מתמחה ברישום והקמת חברות.

 האמור במאמר זה הינו לידע כללי בלבד וכל המסתמך עליו עושה זאת על דעתו בלבד. אנו ממליצים לגשת ליעוץ משפטי פרטני.  

אודות שלומי סבג, עורך דין וחשבונאי

עורך הדין והחשבונאי שלומי סבג הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות דיקאן במשפטים ותואר ראשון נוסף בראיית חשבון וכלכלה. עורך הדין סבג עבד למעלה מעשור בצמרת משרדי עורכי הדין ורואי החשבון בארץ. עו"ד שלומי סבג הינו מומחה במשפט מסחרי, פירוק חברות מרצון, ומתמחה בתיקון רישום שלילי ב- BDI.

השארת תגובה