עיצומים כספיים על חברה ודירקטורים בחברה

מאת עורך הדין והחשבונאי שלומי סבג, LLB-ACU

 

ישנן בישראל מאות אלפי חברות שמעולם לא התחילו פעילות או שחדלו מלפעול ולעיתים אינן פעילות שנים רבות, אך הן עדיין ממשיכות לקבל מידי שנה הודעת חיוב מאת רשם החברות לתשלום אגרה שנתית. חברות אלה ימשיכו לצבור מידי שנה חובות אגרות ולהיחשב חברות מפרות חוק.

מה קורה במידה שהחברה איננה משלמת את האגרות השנתיות?

אי תשלום אגרה שנתית ו/או הגשת דו"ח שנתי בזמן, מהווה עילה לנקוט בסנקציות שונות כנגד החברה ודירקטורים בחברה.

סעיף 354א(ב) לחוק החברות קובע כי " היה לרשם יסוד סביר להניח כי חברה שהיא תאגיד מדווח לא שילמה אגרות או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי סעיף 44(6) או הפרה חובה המוטלת עליה לפי הוראות סעיף 343, רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א)."

כלומר, רשם החברות רשאי להטיל על החברה "עיצום כספי" ששיעורו כיום 7,880 ₪ לכל הפרה.

"עיצום כספי" הוא מעין קנס כספי שרשם החברות מוסמך להטיל על חברה בגין הפרת חובות המוטלות עליה על פי חוק. אי תשלום עיצום כספי במועד יחייב את החברה בתשלום הפרשי הצמדה וריבית.

ככל שהחברה ממשיכה להפר ולא לשלם את החוב בגין ההגרה, ניתן להטיל עליה עיצומים מצטברים בגין הפרה מתמשכת עד גובה של 250,000 ₪.

סעיף 358 לחוק החברות קובע כי על גביית העיצומים יחולו הוראות פקודת המיסים (גבייה).

 החל מחודש ינואר 2014 מועברות פעולות הגבייה של חובות אגרה שנתית למרכז לגביית קנסות במסגרת הרשות לאכיפה והגבייה במשרד המשפטים. גביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות כוללת אפשרות לגביה מנהלית, בין היתר בדרך של הטלת עיקולים, וכן כרוכה בחיוב בהוצאות הגביה. חברה שחובה הועבר לטיפול המרכז לגביית קנסות לא תוכל עוד לשלם את חובותיה ישירות לרשם החברות.

 

 האם ניתן להטיל עיצום כספי כנגד דירקטור?

סעיף 360(א) לחוק החברות קובע לעניין עיצום כספי כך:         "360(א) לא שולם במועד עיצום כספי שהוטל לפי סעיף 354, רשאי הרשם לדרוש, כפוף להוראת סעיף קטן (ה), את תשלומו מכל מי שרשום במרשמי הרשם כדירקטור באותה חברה או שהיה רשום כאמור בזמן ההפרה."

כלומר בהתאם לחוק החברות עיצום כספי שלא שולם במועדו, ניתן לגבות אישית מדירקטור בחברה שהיו רשומים כך בזמן ההפרה.

משמעות הדברים היא ברורה, חברה אשר איננה מקיימת כל פעילות אך מסיבות שונות לא קיימה הליך של פירוק לצורך חיסולה ומחיקתה ממרשם החברות, עלולה למצוא עצמה חייבת סכומים גבוהים לרשם החברות ויותר מכך, מי שעלול לשאת בסופו של דבר בחיובים אלה הם הדירקטורים בחברה באופן אישי.

בנוסף, בסעיף 2 לטופס מבקשים פטור מאגרה שנתית. לרשותכם שני מסלולים להגשת בקשה לפטור מאגרה שנתית, לפי סטטוס התיק של החברה ברשויות המס: מסלול ראשון –  לחברות עם תיק סגור ברשויות המס, מסלול שני לחברות עם תיק פתוח ברשויות המס.

 

אז מה עושים? כיצד ניתן למנוע חיובים מיותרים בגין אגרה לחברה לא פעילה וכן למנוע סיכון של חיוב דירקטורים בחובות האגרה?

חברה שהפסיקה את פעילותה יכולה לבצע פירוק מרצון, כדי לחסוך לעצמה הצטברות של חובות אגרה נוספים והטלת סנקציות אישיות גם דירקטורים. חברה שלא היתה פעילה וביצעה הליך של פירוק מרצון, תקבל פטור מחובות עבר של אגרות שנתיות בהצגת אישורים בדבר הפסקת הפעילות, כמפורט בתקנות החברות (אגרות), השתס"א-2001.

 יודגש, כי להחלטה בדבר פירוק חברה ישנן השלכות רבות, הן על בעליה ונושאי המשרה בה והן על צדדים נוספים כגון נושים, לקוחות וספקים. על כן, ראוי להבהיר כי הדברים האמורים מתייחסים בעיקרם, לחברות שאינן נושאות על גבן חובות כלפי נושים ואינן מקיימות פעילות מול לקוחות וספקים.

 

עורך דין וחשבונאי שלומי סבג בעל ניסיון של למעלה מעשור בצמרת משרדי עורכי הדין ורואי החשבון בישראל. עורך דין וחשבונאי בעל ניסיון רב והוא מתמחה בפירוק חברות מרצון, פטור מאגרות וביטול חובות אגרה מרשם החברות.

 האמור במאמר זה הינו לידע כללי בלבד וכל המסתמך עליו עושה זאת על דעתו בלבד. אנו ממליצים לגשת ליעוץ משפטי פרטני.  

אודות שלומי סבג, עורך דין וחשבונאי

עורך הדין והחשבונאי שלומי סבג הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות דיקאן במשפטים ותואר ראשון נוסף בראיית חשבון וכלכלה. עורך הדין סבג עבד למעלה מעשור בצמרת משרדי עורכי הדין ורואי החשבון בארץ. עו"ד שלומי סבג הינו מומחה במשפט מסחרי, פירוק חברות מרצון, ומתמחה בתיקון רישום שלילי ב- BDI.

השארת תגובה