על ההבדלים והשיקולים שבין חברה בע"מ לבין עוסק מורשה

מאת: עורך דין וחשבונאי שלומי סבג

פעמים רבות אני נשאל את השאלה כיצד עדיף לאדם או לקבוצת אנשים לפעול במהלך עסקיהם. האם עדיף לו להקים חברה או לפעול כעוסק מורשה או האם עדיף למס' אנשים להתאגד כחברה בע"מ או כשותפות?  להלן, אסקור, מנקודת מבט פרקטית גרידא ומניסיון של שנים רבות בתחום, את עיקרי ההבדלים בין התאגדות כחברה בע"מ לבין עוסק מורשה ואת השיקולים הפרקטיים שיש לשקול בהחלטה האם להתאגד כחברה או לפעול כעוסק מורשה:

א. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת בפתיחת חברה 

ההבדל המרכזי בין חברה לבין עוסק מורשה או שותפות הוא שחברה בע"מ היא גוף משפטי נפרד שעומד בפני עצמו. כלומר ישנו "מסך" שחוצץ בין החברה לבין בעלי מניותיה והגוף שאיתו מתקשרים בחברה זה לא עם האדם עצמו אלא עם החברה שאותה ייסד. בעלי המניות בחברה אחראיים רק לפרעון הערך הנקוב של המניות שהונפקו להם (לכן, בפרקטיקה, יש גם חשיבות רבה בתכנון נכון של הון המניות המוקצה והמונפק של החברה ופירוט ההגבלות בתקנון החברה). בחברה ישנה הפרדה מוחלטת בין בעלי המניות בחברה לחברה עצמה. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ימצא את ביטויו בהרבה מאוד מצבים כאשר מנהלים עסקים מול חברה בע"מ.

לעומת זאת, כאשר אדם פועל כעוסק מורשה, אזי הוא והעסק הינם אותו דבר. אין אישיות נפרדת ואין "מסך שחוצץ" בין בעל העסק לעסק. העסק הוא על שמו של העוסק מורשה וכך גם כל הנכסים של העסק והחובות שלו. הכל אישי של בעל העסק עצמו. עוסק מורשה יהיה אחראי אישית לכל ההתחייבויות של העסק ואם הוא לא יעמוד בהתחייבויות ניתן לחייב אותו אישית ולרדת לנכסיו הפרטיים.

לדוגמא: במצב בו חברה נקלעה למשבר כספי וצברה חובות והפסדים. במקרה כזה הנושה יפרע אך ורק ממצבת הנכסים של החברה או מקופת הפירוק בעת הפירוק, ובעל החברה לא יחויב להחזיר חובות אלה מכיסו הפרטי. לעומת זאת, עוסק מורשה אשר העסק שלו צבר חובות או הפסדים יידרש לפרוע את  התחייבויות העסק באופן אישי וניתן יהיה לרדת לנכסיו האישיים. 

דוגמא נוספת: במקרה של גרימת נזק כולשהו. במצב בו האדם יפעל כנושא משרה בחברה ויגרום לנזק כולשהו, הרי שעל פי תורת האורגנים, החברה היא זאת שתהיה אחראית לגרימת הנזק או לפעולה הרשלנית היות שאותו אדם במקרה הנ"ל פעל כאורגן של החברה. לעומת זאת במידה שאותו אדם יגרום לאותו נזק ופעל באותו מקרה כעוסק מורשה, הרי הוא זה שיהיה אחראי באופן אישי לאותו הנזק ובאחריות.

לכן, הפרקטיקה הנהוגה היא שבסביבה עסקית רווית סיכונים כספיים (כגון יזמויות, סטארטאפים, נדל"ן במינוף גבוה, ייבוא וייצוא) או בפעולות עסקיות הכרוכות באחריות רבה (תחומים החשופים לתביעות נזיקיות – כגון רפואה, ביטוחים וכיוצב') או על-מנת להקטין את החשיפה האישית של בעלי המניות לתביעות אישיות, ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ, גם אם מדובר בחוסר הצדקה כלכלית.

ב.  חסרון לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת בחברה בפתיחת חברה בע"מ (הנפקת מניות תמורת נכסים)

בפרקטיקה ישנם הרבה מצבים בהם בעל מניות "תורם" לחברה נכסים שונים תמורת הנפקת מניות. לדוגמא בחברה נדלנית נהוג לשלם בנכס נדל"ן תמורת מניות בחברה. במצב כזה יש לזכור כי כל שיוך של נכס חזרה מהחברה אל בעל המניות הינו עסקת מכירה הונית לכל דבר והחברה תחויב במס רווח הון (אולם, במצבים מסוימים זה יכול להיות יתרון). יש לזכור כי במקרה של חברה, כל הנכסים או הכספים הינם של החברה ולא של האדם הפרטי (כעולה מעקרון האישיות הנפרדת) ובמידה שאדם ירצה לשייך לעצמו כספים של חברה שבבעלותו הרי שהוא יצטרך לשלם  דיבידנד על כספים שמושך או מס רווח הון על נכסים שהעביר מהחברה אליו.

לעומת זאת אצל עוסק מורשה כל הנכסים של העסק הינם גם הנכסים האישיים שלו ומותר לו לגרוע מהם או להוסיף כרצונו.

ג. סייגים לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת בפתיחת חברה בע"מ

יש לשים לב כי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת איננו אבסלוטי והוא נסוג בעיקר בבאים : (1) ערבות אישית של בעלי המניות – הפרקטיקה הנהוגה בישראל, ובעיקר לגבי חברות חדשות או חברות בבעלות מספר מועט של בעלי מניות, היא שהבנקים אשר נותנים אשראי לחברה וכן גופים גדולים שהחברה מתקשרת איתם, ידרשו "ערבות אישית" של בעלי המניות בחברה, מה שמבטל לחלוטין את עקרון האחריות המשפטית הנפרדת. כלומר בעלי המניות ידרשו לערוב באופן אישי לאשראי שהבנק נותן לחברה ובמידה שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה הם  יידרשו להחזיר זאת באופן אישי. במצב כזה נשלל לחלוטין יתרון פתיחת החברה על-פני  העוסק מורשה מבחינת היישות המשפטית הנפרדת וחשיפת בעלי המניות לסיכונים; (2) הרמת מסך –  חוק החברות קובע בסעיף 6 סייגים ליישות המשפטית הנפרדת וישנם מס' מצבים שונים בהם בתי המשפט "ירימו את המסך" החוצץ בין בעלי המניות לבין החברה וייחסו לבעלי המניות את חובות החברה. מצבים כאלה הם לרוב מימון דק (חברה הפועלת ללא מימון ראוי), כאשר בעל מניות עושה שימוש בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה או שהחברה פעלה באופן עירוב נכסים (במצב של ערבוב בין נכסי בעלי החברה לנכסי החברה עצמה); (3) חובות נושאי משרה בחברה – על נושא משרה בחברה (בעיקר מנהל או דירקטור) מוטלות מספר חובות לפעול לטובת החברה בזהירות, בתום לב, חובות אמון וחובת גילוי. במידה שאותו נושא המשרה (המנהל או הדירקטור) פועל בניגוד לחובות אלה, ניתן להחיל עליו אחריות אישית וגם במצב כזה יוסר העקרון של האישיות הנפרדת בחברה בע"מ, וניתן לתבוע את אותו בעל המניות באופן אישי. הפרקטיקה הנהוגה היא שבהרבה מצבים תובעים בוחרים לצרף לתביעתם כנתבעים גם את בעלי  המניות בחברה או אותו נושא משרה כאמצעי לחץ.

ד. עלויות תפעול גבוהות של חברה מול עוסק מורשה (עדיפות לעוסק מורשה על-פני פתיחת חברה בע"מ) 

 לחברה בע"מ ישנן עלויות תפעול רבות אשר אינן קיימות אצל עוסק מורשה. לדוגמא חברה בע"מ חייבת לנהל ספרים, חייבת בהגשת דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון מוסמך למס הכנסה הכוללים רווח והפסד, מאזן מבוקר. חברה חייבת גם בהגשת דוח שנתי לרשם החברות, בתשלום עבור אגרת רישום לרשם החברות ואגרה שנתית. לחברה יש עלויות גבוהות גם בעמלות ניהול חשבון בנק, עורכי דין, ביטוחים וכדומה. כל אלה מטילים על חברה בע"מ עלויות גבוהות ביותר שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה. לעוסק המורשה הממוצע אין את כל החובות האלה והוא יכול לנהל ספרים בצורה ידנית אפילו (כמובן בכפוף למחזור השנתי.  המחזור השנתי המינמלי המחייב הנהלת חשבונות כפולה הוא כ-1.8 מיליון שקל לנותן שירותים וכ-3 מיליון שקל ליצרנים, סיטונאים וקמעונאים).

ה. רגולציה רבה, הגבלות וסרבול (עדיפות לעוסק מורשה על-פני חברה בע"מ)  

 חברה פועלת בסביבה שבה ישנן הגבלות רבות, רגולציה רבה והוראות דין וחוק להן היא כפופה ומחוייבת לפעול על-פיהן (כגון על-פי חוק החברות ותקנותיו). לדוגמא: חברה חייבת שיהיו לה מספר מוסדות כמו דירקטוריון ובעלי מניות, ויש לקבל החלטות שונות בחברה בפורום המתאים ובכפוף לדין ולתעד זאת בעריכת פרטיכלים. חברה חייבת לפעול לפי הוראות התקנון שלה, אשר מתפרסם ברשם החברות. לנושא משרה בחברה ולבעל שליטה או בעל מניות ישנן חובות משפטיות שונות שמוטלות עליהם לחברה לדוגמא חובות אמון לחברה, חובה לפעול בזהירות כשפועלים בשם החברה או עבורה וכו'. דוגמא נוספת היא שאדם מוגבל מאוד בהתקשרות עם חברה שבבעלותו וישנן עסקאות המוגדרות כעסקאות עם בעל שליטה אשר מצריכות פרוצדורות מיוחדות. בהקשר הזה עוסק מורשה יכול להפעיל את העסק שברשותו כראות עיניו וכמעט שאין עליו הגבלות כאלה.

ו. פרטיות (עדיפות לעוסק מורשה על-פני פתיחת חברה בע"מ)

עסקי אדם פרטי אינם מפורסמים בשום מקום, לעומת נתונים על החברה יש לדווח לרשם החברות וניתנים לקבלה לכל דורש מרשם החברות כמו כתובת, בעלי מניות, ת.ז. בעלי מניות וכדומה.

ז. מיסוי (ככלל ככל שמחזורי הפעילות גדולים יותר, ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ. בהערכה גסה, במידה שמשאירים את הרווחים בחברה אז ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל ל 290,000 ₪ בשנה, ובמידה שמושכים את הרווחים אז ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל 600,000 ₪ בשנה):

ישנו הבדל מובהק בגובה שיעורי המס המוטלים על הכנסות החברה לעומת שיעורי המס המוטלים על עוסק מורשה. שיעורי מס החברות הינם שיעורים קבועים ונכון לשנת 2018 עומד שיעור מס חברות על 23%. מס חברות זהו המס המוטל על רווחיה של חברה בע"מ בניכוי הוצאותיה המותרות בניכוי (בדוחות הכספיים נקרא : "רווח לפני מס"). בעל מניות מושך את רווחי החברה אל כיסו בצורה של דיבידנד. על דיבידנד מוטל מס על דיבדינד . המס על הדיבידנד עומד על 30% (לבעל מניות מהותי אשר מחזיק מעל 10%). יוצא שהמס המצרפי (מחיבור מס החברות ומס על דיבידנד) על הכנסות היחיד מחברה שהחליט למשוך את הרווחים הינן 46.1%.  במידה שבעל המניות לא ימשוך את הרווחים, שיעור המס יעמוד על שיעור מס חברות בלבד 23%.

 לעומת זאת, עוסק מורשה משלם על הכנסותיו מעסק מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (בעלי הכנסות גבוהות משלמים גם מס יסף). מס הכנסה הינו מדורג ומשולם לפי מדרגות ההכנסה. מדרגות מס הכנסה לשנת 2018 נעות בין 10% , 14%, 20%,  31%, 35% ועד ל 47% לכל שקל מעל 498,360 ₪ בשנה. לכך יש להוסיף את עניין ביטוח לאומי ומס בריאות שמשלם עוסק מורשה (בכפוף לתקרה) וגם את מס היסף לבעלי הכנסות גבוהות (שנכון לשנת 2018 עומד על 3%). חברה לרוב איננה משלמת מיסים אלה (למעט חברות מיוחדות כמו חברה משפחתית או יחיד).

לכן, בניגוד לדעה הרווחת, ההחלטה על בחירה בהתאגדות כעוסק מורשה מול חברה מבחינת סכום המס וחסכון במס היא איננה חד משמעית. החלטה זאת תלויה ברווחי העסק או החברה, ומצריכה גם בדיקות נוספות של כל מקרה לגופו, לדוגמא הכנסות נוספות של אותו עוסק, הפסדים צבורים, הכנסות בת הזוג, פטורים ועוד. בהערכה גסה של השוואת שני מסלולי המס השונים המוטלים על חברה בע"מ לעומת עוסק מורשה, במידה שמשאירים את הרווחים בחברה אז ישנה עדיפות לשקול פתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל ל 290,000 ₪ בשנה, ובמידה שמושכים את הרווחים אז ישנה עדיפות לשקול פתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל 590,000 ₪ בשנה. מבחינה פרקטית עוסק חדש ללא צפי וודאי של מחזורי הכנסות, עדיף שישקול להתחיל כעוסק מורשה ואז, ככל שיהיה רלוונטי, לעבור להתאגד כחברה (יש לקחת בחשבון שמעבר הפוך מחברה לעוסק מורשה יכול להיות אירוע מס).

ח. דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (עדיפות לפתיחת חברה מע"מ בשל שיעורי מס נמוכים יותר. מבחינת הכיסוי הביטוחי – עדיפות לעוסק מורשה על-פני פתיחת חברה בע"מ בשל תשלום גמלה חוסמת לעצמאיים):

עוסק מורשה משלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לפי ההכנסות שלו ובכפוף לתקרות השונות. בעל חברה שמושך רווחים כדיבידנד מהחברה אינו צריך לשלם על דיבידנד דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. אם הכנסותיו רק מחברה הרי שהוא יוגדר בביטוח לאומי כמי  שאינו עובד וישלם דמי ביטוח לאומי מינימליים (יש לשים לב כי יתכן ובמידה שלאותו אדם כל  הכנסותיו הן שלא מעבודה, הוא ישלם ביטוח לאומי ומס בריאות כמי "שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה"). לכן, מבחינת גובה דמי  ביטוח הלאומי ומס הבריאות שמשלמים, ישנה עדיפות לפתיחת חברה. 

יחד עם זאת, בפרקטיקה, עובד עצמאי זכאי לקבל מביטוח לאומי גמלה חוסמת. גמלה חוסמת היא גמלת דמי פגיעה, או גמלת נכות מעבודה, או גמלת תלויים לאלמנה וליתומים. מדובר בכיסויים ביטוחיים חשובים שבעל חברה שאינו עובד או עובד שכיר, לא יהיה זכאי לקבל גמלות אלה והוא יצטרך לנסות לבטח את עצמו בביטוחים פרטיים כביטוחי נכות או אובדן כושר עבודה.  גמלה חוסמת הוא נתון שכדאי לקחת אותו בחשבון מבחינת ההשוואה בין שני המסלולים.

ט. מבחינה שיווקית (עדיפות לפתיחת חברה בע"מ)

 לפעילות באמצעות חברה בע"מ יש תדמית שיווקית של גוף רציני, אמין וגדול שאיתו הלקוח יהיה מעוניין יותר להתקשר בפעילות עיסקית. לעומת עוסק עצמאי שנראה ללקוח כגוף קטן יותר, פחות רציני ועם סיכון, בהשוואה לחברה.

י. תכנון עסקי ותכנוני מס (עדיפות לפתיחת חברה בע"מ על-פני עוסק מורשה)

  פעילות באמצעות חברה בע"מ מאפשרת תכנונים עסקיים שונים וכן תכנוני מס. תכנונים עסקיים הכוונה לשינוי צורת המבנה העסקי, כגון: הוספת חברות בת (דיבידנד בן חברות פטור ממס), מיזוג ופיצול חברות, הקמת "אשכול חברות", פירוק חברות לא פעילות וכן הלאה. תכנוני מס הכוונה לקיזוז הפסדים, הסדרי מס לגבי רווחים כלואים, איחוד הכנסות וכו'. לחברה קיימת אפשרות לדחיית תשלום המס, ניתן להגיע לתכנון מס אופטימלי בין חבות במס ליחיד וחבות המס של החברה במס חברות.

יא. הוצאות מוכרות (עדיפות מסויימת לפתיחת חברה בע"מ על פני עוסק מורשה)

  בחברה בע"מ ניתן בדרך כלל לנכות הוצאות באופן נרחב יותר לעומת עצמאי (כאמור כמות תכנוני המס בחברה רבה יותר מאשר אצל עוסק מורשה). לדוגמא: הוצאות החזקת רכב שאצל חברה בע"מ תוכרנה במלואן, בכפוף לכך שאצל העובד יהיה "שווי שימוש ברכב", וכן גם ליתר ההוצאות שניתן לייחס לעובד מסויים (גם בדרך ההתייחסות להוצאות עודפות). יחד עם זאת, יש לסייג זאת שכן ישנן גם הוצאות שלא ניתן להכיר בהן בחברה אך ניתן להכיר בהן אצל עוסק מורשה. דוגמא טובה לכך היא במצב שרכב פרטי משמש את העסק, ניתן לזקוף פחת של הרכב כהוצאה מוכרת, מה שלא ניתן לעשות בחברה.

 

יב. משיכת רווחים ורווחים כלואים

 רווחים כלואים אלה רווחים שנשארים בחברה ובעלי המניות אינם מושכים אותם כדיבידנד ולא משקיעים אותם בחברה. הסיבה לכך היא שככל רוצים למשוך כספים/רווחים מהחברה יש למשוך אותך כדיבידנד כאמור. לכן ככל שבעל המניות איננו זקוק לכסף וישאיר אותו בחברה או שישקיע אותו בנכסי החברה כגון בציוד, ברכישת רכב פרטי, בהגדלת המלאי או בהגדלת האשראי ללקוחות – הרי שעדיף לפעול כחברה. יתירה מכך. הפרקטיקה הנהוגה בישראל היא שמדי כמה שנים נעשה הסדר מול רשות המיסים למשיכת רווחים כלואים בהסדרי מס מופחתים. לכן רבים רואים בכך השקעה נכונה לטווח ארוך. מצד שני לאחרונה ישנו ניסיון של רשות המיסים להטיל מס על רווחים כלואים או לחייב משיכתם מהחברה.

 

יג. לסיכום

הבחירה בין התאגדות כחברה לבין עוסק מורשה יכולה להיות בעלת השפעה מהותית. יש בה כדי להשפיע על גורלו של כל עסק.  באופן כללי ניתן לומר שבסביבה רווית סיכונים משפטיים או כלכליים ישנה עדיפות להתאגדות כחברה (כדי להימנע מחשיפה אישית). בנוסף, ככל שמחזורי הפעילות גדולים יותר, ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ. בהערכה גסה, במידה שמשאירים את הרווחים בחברה אז ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל ל 290,000 ₪ בשנה, ובמידה שמושכים את הרווחים אז ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל 600,000 ₪ בשנה. בשל חשיבות נושא פתיחת החברה, אנו ממליצים להתייעץ קודם עם עורך דין מומחה להקמת חברות.

 

הייחודיות ברישום חברה חדשה על-ידי משרדנו​

משרדנו מתמחה זה למעלה מעשור בתחום דיני חברות. הקמנו ופירקנו מאות חברות אצל רשם החברות. משרדנו פיתח שני מסלולים מיוחדים לשם פתיחת חברה ואנו מתאימים אישית לכל לקוח את המסלול המתאים לו, לפי צרכיו ולפי מידת ההשקעה: 

מסלול מהיר – זהו מסלול מקוצר לחברת יחיד או חברה משפחתית. במסלול זה הקמת החברה נעשית און ליין דרך מרשמי רשם החברות. הקמת החברה אורכת יום-יומיים. עלות הקמת חברה במסלול זה הינה בהנחה משמעותית מהתעריפים הרגילים.

מסלול רגיל – זהו מסלול לחברה מורכבת יותר שמצריכה תקנון מורכב יותר והסכמים בין בעלי המניות. עלות הקמת חברה במסלול זה הינה משתנה ותלויה בסדר גודל החברה שתקום. 

אודות שלומי סבג, עורך דין וחשבונאי

עורך הדין והחשבונאי שלומי סבג הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות דיקאן במשפטים ותואר ראשון נוסף בראיית חשבון וכלכלה. עורך הדין סבג עבד למעלה מעשור בצמרת משרדי עורכי הדין ורואי החשבון בארץ. עו"ד שלומי סבג הינו מומחה במשפט מסחרי, פירוק חברות מרצון, ומתמחה בתיקון רישום שלילי ב- BDI.

השארת תגובה