המדריך המעשי המלא לפתיחת חברה

מאת: עורך דין וחשבונאי שלומי סבג, ADV-LLB, B.A-ACU 

פרק א: מבוא      

א.1. הרקע לכתיבתו של מדריך זה

כל רעיון ישראלי להקמת סטארט אפ מצליח או לפתוח עסק משגשג מתחיל לרוב עם השאלה האם כדאי להקים חברה, ואם כן, מהי הדרך הנכונה ביותר להקים את החברה ואיך כדאי שהחברה תפעל? בעקבות כך גם עולות שאלות פרקטיות-עסקיות רבות לגבי החברה שתקום ובכללן: מה ההבדל בין חברה לעוסק מורשה ולשותפות? איך לחלק את ההחזקות בחברה בין כל אחד מהיזמים? כמה מניות כדאי להנפיק ואיזה סוגים של מניות? כמה דירקטורים כדאי למנות? ועוד שאלות רבות וראויות. אלו שאלות כבדות משקל שיש בהן להשפיע על שאלת הצלחתה של החברה או כישלונה, כאשר במקרה של כישלון, יש חשש ממשי שירדו לנכסים האישיים של היזמים.

אני מתכבד להציג בפניכם מדריך מעשי, מלא ועדכני לפתיחת חברה. מדריך זה ישים דגש על כל המכשולים והנקודות החשובות העולות בפתיחת חברה, יפשט את המונחים הרבים ומושגי היסוד הכרוכים בהקמת חברה, יעשה סדר בבליל האינפורמציה וישפוך אור על השיקולים הפרקטיים והעסקיים שיש לשקול בפתיחת חברה ועל השלבים השונים הקיימים בפתיחת חברה, בחירת מוסדות החברה והאורגנים של החברה.

כמו כן, המדריך יסקור את התמורות שחלו בפתיחת חברה אצל רשם החברות בשנים האחרונות עם האפשרות להקמת חברה באופן מקוון, והשינויים שחלו בעקבות האפשרות לדיווח מקוון עם הפרמטרים השונים שניתן כעת לדווח עליהם לרשם החברות.

חשוב לציין כי מדובר במדריך שאיננו אקדמאי, כי אם מעשי-עסקי, פרי ניסיון של הרבה מאוד שנים בתחום, אשר ישים דגש על הנקודות הפרקטיות והעסקיות החשובות לעוסק בבואו לשקול את מירב השיקולים הרלוונטיים בהקמת חברה ומהי הדרך הנכונה ביותר.

נקודה קטנה וחשובה לסיום פרק זה. במשך השנים כבר הקמתי כמאה חברות בתחומי עיסוק שונים ומגוונים ביותר. חלקן מהחברות הפכו עם הזמן לסטרטאפים מצליחים, לחברות שהונפקו ולחברות פרטיות מצליחות מאוד המעסיקות מאות עובדים. לכן, טוב אומר כי על מנת שחברה תהפוך למצליחה ומשגשגת או חלילה בשעת פירוק או תביעה  משפטית כנגד החברה או בעלי מניותיה, מן הראוי שעורך דין מנוסה ובקיא בתחום פתיחת חברה, יתן שירותים אלו עבורכם, כך שיגדלו סיכוייכם להצליח או שתבטיחו שמירה על מלוא זכויותיכם בשעת פירוק או תביעה משפטית (בעיקר לאור התופעה המדאיגה שמתפתחת בישראל בשנים האחרונות לפיה מנסים לצרף לכל תביעה כנגד החברה גם את בעלי המניות כאמצעי לחץ).

 

פרק ב: התאגידים הקיימים בישראל

ב.1. מהו תאגיד

סעיף 3 לחוק הפרשנות, מגדיר תאגיד כ "גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות". כלומר על פי הדין הישראלי (ששאב את כוחו מהדין האנגלי) נהוג באופן כללי להגדיר תאגיד כגוף שהחוק מכיר בו כאישיות משפטית עצמאית בעל הגדרה אוטונומית והכשיר לשאת בעצמו בחובות ובזכויות. בעבר החוק הכיר באישיות משפטית עצמאית רק באדם בשר ודם. כלומר אם בעבר רק אדם היה כשיר לשאת בזכויות וחובות, הרי שהחל מסוף ה-19 הדין האנגלי החל להכיר בתאגידים כאישיויות  עצמאיות לחלוטין וברות קיום (בתחילה בחברה). עם השנים החלה ההכרה בתאגידים השונים להתפתח עד להכרה כיום כי תאגיד נוצר כאשר התאגדות של בני אדם או תאגידים מקימים התאגדות חדשה ונפרדת שהינה גוף אוטונומי, ריבוני שאינו תלוי ומנותק ממייסדיו והינו בעל כשרות, רצון וזכויות וחובות משל עצמו.

פס"ד המנחה לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת הינו פסק הדין האנגלי משנת 1897,  Salomon. v    Salomon . בפסק דין זה בית הלורדים הכיר לראשונה בחברה לעיבוד עורות שסלומון ייסד כאישיות משפטית עצמאית ונפרדת, כאשר קבע כי סלומון שהיה בעל המניות העיקרי בחברה, יוכל גם להיות נושה מובטח של החברה היות שגם החזיק אג"ח של החברה ובכך יצר לעצמו עדיפות על נושים אחרים של החברה. בכך דחה בית הלורדים את גישתם של בתי המשפט האנגליים דלמטה אשר ראו בסלומון ובחברה כאותו גוף, ובכך נסללה הדרך להכרה לראשונה בחברה כגוף עצמאי אוטונומי.

מאז הוכר במערכת המשפט המקובל העיקרון של האישיות המשפטית הנפרדת – שהוא, כאמור הרציונל העיקרי וההצדקה העיקרית להקמתן ופעילותן של חברות ולמעשה מכך ייגזרו כל דיני החברות המודרניים ויתפתחו לשלל הדינים, החוקים והמנגנונים המשפטיים שיש לנו כיום. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת התפתח במשך השנים עד כדי כך שבע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח נגד מדינת ישראל,  טען כב' נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק כי ניתן אף להעמיד חברה לדין פלילי…

ב.2. סוגי התאגידים הקיימים בישראל

על-פי הדין הישראלי קיימים שלושה סוגי תאגידים:  

תאגידים פרטיים אלו תאגידים שיחולו עליהם הוראות המשפט הפרטי והמחולקים לתאגידים למטרת רווח כמו חברה, שותפות רשומה ואגודה שיתופית, ותאגידים שלא למטרת רווח, כמו עמותה, חברה לתועלת הציבור והקדש.

תאגידים ציבוריים (תאגידים סטטוטוריים).  אלו תאגידים שיחולו עליהם הוראות המשפט הציבורי והם תאגידים אשר מוקמים מכח חוק מיוחד אשר הופך אותם לגוף עצמאי ונפרד מהמדינה והוא קובע את המבנה, התקציב והסמכויות שלהם. התאגידים הציבוריים ממלאים תפקידים ביצועיים של הממשלה והציבור, ומעניקים שירותים בעלי אופי ציבורי., כגון רשות הדואר, בנק ישראל, תאגידי המים וכו'.

גופים דו מהותיים – מדובר ביציר כלאיים של הפסיקה בישראל. אלו תאגידים ציבוריים שפועלים בתחום המשפט הפרטי ולכן חל עליהם גם המשפט הפרטי וגם הציבורי.

לסיכום: אדם פרטי אשר שואף להתחיל פעילות עסקית או ציבורית כולשהי, יכול לפעול באחת משתי האפשרויות: לפעול בעצמו או יחד עם שותפיו (כעסק או כעוסק מורשה), להקים תאגיד פרטי (לבד או יחד עם כמה בני אדם נוספים או גופים נוספים), כגון לפעול באמצעות חברה בע"מ או שותפות רשומה או עמותה וכיוצב'.

 

ב.3. סוגי התאגידים הפרטיים בישראל

ב.3.1. עמותה

ס' 1 לחוק העמותות, קובע כי עמותה היא קבוצה של בני אדם (תאגיד) שקם למטרה שלא מכוונת לחלוקת רווחים אלא למטרה ציבורית חברתית.  עמותה היא תאגיד הנפוץ כאשר רוצים להתאגד למען עשייה ציבורית כלשהי (כגון, בתחום הרווחה, הצדקה, החינוך, הבריאות, התרבות וכיוצ"ב), ללא מטרת רווח. בשונה מחברה, לעמותה אסור לחלק רווחים לחברי העמותה. הדין החל  על עמותה הינו חוק העמותות, יחד עם זאת חשוב לציין כי היות שהעמותה נחשבת כגוף ציבורי והיא מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) ולא משלמת מס הכנסה ואינה גובה מע"מ, הרי שמדובר בתאגיד שכפוף לרגולציה רבה מצד כמה משרדי ממשלה ורשויות המס ואין לו את הגמישות שיש לחברה פרטית. עמותה חייבת לפרסם את הדוחות שלה, חייבת דיווחים שונים על כל מקבלי השכר שלה (שמתפרסמים במרשמי רשם העמותות) ואף מפרסמת דו"ח מילולי מפורט לגבי כל חברי העמותה, התרומות ולגבי עסקיה. עמותה תמיד תהיה בעלת אחריות מוגבלת והרישום הוא מכונן ולא רק דקלרטיבי. העמותה אמורה לממש את הרעיון של מייסדיה. לעמותה יש שלושה מאפיינים עיקריים: (1) איסור חלוקת רווחים; (2) פעולה אך ורק במסגרת המטרות שאושרו לעמותה; (3) החברות בעמותה היא אישית ואין אפשרות להעבירה לאחר. לחבר העמותה אין זכות קניינית בעמותה  (אין לו למשל מניה)  ומכאן גם זכותו אינה סחירה. הקמת עמותה נעשית באמצעות רישום העמותה במרשם רשם העמותות. חל"צ לעומת זאת מוקמת בדומה לחברה רגילה. לפי חוק העמותות, יכולה עמותה להיות מוקמת על ידי שני בני אדם לפחות (מעל גיל 18), כאשר גם תאגידים כשרים לייסד עמותה. אולם, על מנת שרשויות המס יכירו בעמותה כמוסד ציבורי, נדרשים לפחות חמישה חברים.

לסיכום: אני ממליץ לשקול בחיוב הקמת עמותה באחד מהמצבים הבאים (בנפרד, וודאי כאשר הינם במצטבר): (1) כאשר רוצים לפעול למען מטרה ציבורית כולשהי; (2) במידה ומתכוונים לקבל תקציבים ממשלתיים באחד משירותי הממשלה המופרטים – כגון רווחה,  בריאות וכיוצב'; (3) במידה ואין כוונה למשוך רווחים או להעביר בעלות על העמותה ונכסיה; (4) במידה ויש כוונה להסתמך על תרומות ולכן מעוניינים לאפשר החלת סעיף  46 לפקודת מס הכנסה (תרומה למוסד ציבורי יכולה  להעניק זיכוי ממס הכנסה).

ב.3.2. חברה לתועלת הציבור –(חל"צ)

בדומה לעמותה גם חברה לתועלת הציבור (חל"צ) הינה סוג של מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) הפועל למען מטרות ציבוריות. אולם, בשונה לעמותה הכפופה לחוק העמותות ולרשם העמותות, חל"צ זוהי חברה לכל דבר החוסה תחת חוק החברות, כאשר תקנונה ומטרותיה עונים על שני התנאים הנקובים בסעיף 345א לחוק החברות: (1) בתקנונה של החברה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד בהתאם לרשימה סגורה אשר נמצאת בתוספת לחוק החברות; (2) בתקנונה של החברה נקבע איסור על חלוקת רווחי החברה או חלוקה אחרת לבעלי מניותיה. המטרה בהקמתה היא קידום האומנות, המסחר, המדע, הדת או מטרה מועילה אחרת. חברה לתועלת הציבור חייבת להשתמש בהכנסות וברווחים שלה לקידום המטרות הנ"ל, ואסור לה לחלק דיבידנדים לבעלי המניות שלה.

לסיכום: היתרונות בהקמת חל"צ לעומת עמותה הינם שאין צורך בכל מוסדות העמותה וברגולציה הרבה שסביב עמותה וכן שניתן להעביר את הבעלות לאחרים.

ב.3.3. שותפות

  היא התאגדות משפטית בין מספר ישויות משפטיות (כגון מספר בני אדם, מספר חברות וכיוצא בזה) המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, ואינם מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בערבון מוגבל או אגודה שיתופית. שותפות מוסדרת בפקודת השותפויות. שותפות נוצרת באמצעות הסכמת חבריה. לפי סעיף 4 לפקודת השותפויות יש צורך ברישומה של שותפות אצל רשם השותפויות (אולם אי רישומה אינו גורע מקיומה וחוקיותה של השותפות). השאלה האם קשר מסחרי בין מספר בני אדם יוצר שותפות כמשמעה בדין נבחנת על פי הנסיבות. שותפות רשומה הינה תאגיד עצמאי ונפרד לכל דבר הכשיר לזכויות וחובות ויכול לדוגמא לתבוע ולהיתבע בשמו הרשום, להירשם במרשמים השונים וכו'. השותפים זכאים לנתח מרווחי השותפות כפי המוסכם ביניהם, ובניגוד לצורות אחרות של התאגדות, כגון חברה בע"מ, הם חבים בחובות השותפות באופן אישי, ביחד ולחוד. אולם, שותף יכול להיות "שותף מוגבל", ואז לא יהיה חייב בחובות השותפות מעבר לסכום השקעתו ההתחלתית, אך חלות עליו מגבלות מסוימות שאינן חלות על שותף כללי (שותף שאינו מוגבל). שותפות בה ישנו שותף מוגבל נקראת שותפות מוגבלת . ניהול העסקים באמצעות שותפות הוא צעד מקובל, ויש בו שני יתרונות עיקריים לעומת ניהולם באמצעות חברה: (1) שיעורי המס המוטלים על השותפות הינם שיעורי המס של היחידים באותה שותפות; (2) בשותפות אין את הבירוקרטיה, הפרוצדורות וההגבלות שיש בחברה בע"מ. חסרונה העיקרי של שותפות (בעיקר כללית) הוא חבותם האישית של חברי השותפות בחובותיה, זאת לעומת "מסך ההתאגדות" המבחין בין יתר ההתאגדויות כגון חברה בע"מ או עמותה לבין רכושם האישי של חבריה.

לסיכום: לחברה יש יתרונות רבות על פני שותפות (ראו ההשוואה בהמשך). יחד עם זאת, בשנים האחרונות, לאור ההפחתה במס רווח הון במיזמי השקעה (שאין בהם פעילות עסקית), או בשלבים ההתחלתיים לעסק שאין בו קניין רוחני או בעלות על נכסים משמעותיים ושלא קיימים בו סיכונים משמעותיים (כספיים או חשיפה לתביעות) מומלץ לשקול לפעול כשותפות.

ב.3.4. אגודה שיתופית

 אגודה שיתופית (Cooperative) היא סוג של תאגיד שנועד להוות מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים. רישום האגודות השיתופיות מפוקח על ידי רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה והתעשייה. פקודת האגודות השיתופיות הינה מנדטורית ונחקקה בשנת 1933 והיא קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה". על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית. על כן, בשונה מתאגיד מסוג 'חברה', מטרתה של האגודה שיתופית איננה הגדלת הרווחים בלבד, אך שלא כמו ב'עמותה', כאשר נצבר באגודה רווח, רשאית היא לחלק אותו לחבריה (אלא שלפני החלוקה תשקול האגודה אם שימוש ברווחים בדרך של השקעה בפעילות האגודה אינו עדיף על חלוקתם).  הרעיון בבסיס האגודה השיתופית הוא כי אנשים יכולים, באמצעות שיתוף כוחות ויכולות, לשפר את רמת חייהם ואיכות חייהם. ההתאגדות בדרך של אגודה שיתופית מבוססת, על עקרונות של שוויון ושל הזדהות עם האחר. בהתאם לכך קיימים מספר עקרונות לצורך ההתאגדות הזו, כגון העיקרון לפיו לכל החברים באגודה מעמד שווה וזכות הצבעה שווה; העיקרון לפיו הנהלת האגודה מבוססת בעיקרה על חברי האגודה בלבד, כאשר לכל חבר זכות שווה לבחור מועמדים להנהלת האגודה כמו גם להציע את מועמדותו שלו; עקרון הגבלת זכויות האחזקה באגודה; עקרון החברות הפתוחה לכל וכיו"ב.

ב.5.3 חברה  

חברה היא סוג של תאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת ואוטונומית שמאגד אדם יחיד או מספר בני אדם או תאגידים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח. חברה הינה מסגרת משפטית מקובלת לניהול של פעילות עסקית משותפת שנרשמה עפ"י חוק אצל רשם החברות. חברה מוגדרת בסעיף 4 לחוק החברות כך: "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד". הדין הישראלי רואה בחברה כארגון עסקי שמחבר בין אנשים או תאגידים בעלי מטרה עסקית משותפת, כאשר ברוב המקרים המטרה היא עשיית רווח כלכלי.

החברה היא מסגרת משפטית מקובלת לניהול של פעילות עסקית משותפת של אנשים, שיש לה יתרונות וחסרונות לעומת שותפות או פעילות כעוסק מורשה (ראו בהמשך את ההשוואה). 

כל אדם או גוף המחזיק בחברה מקבל לידיו מניות אשר מקנות זכויות שונות בחברה (בעלות בחברה, זכות לרווח, זכות לקבלת החלטות וכיו"ב) לפי ערך או מספר המניות שבידיהם. המחזיקים במניות נקראים "בעלי מניות החברה". סעיף 2 בחוק החברות קובע כי כל אדם בין אם הוא יחיד ובין אם הוא תאגיד רשאי להקים חברה, ובלבד שמטרותיה אינן נוגדות את החוק, אינן בלתי מוסריות ואינן נוגדות את תקנות הציבור.

סעיף 35 לחוק החברות קובע שאחריות בעלי המניות יכולה להיות בלתי מוגבלת או בעירבון מוגבל. אך אם היא מוגבלת יש לציין את אופי ההגבלה.  סעיף 26 לחוק קובע שאם החברה קבעה שהאחריות בה היא מוגבלת, היא חייבת לכלול בסוף שמה את הביטוי בעירבון מוגבל/בע"מ. המשמעות של חברה בערבון מוגבל וציון המילה בע"מ (Limited Company  או LTD), הינה בעצם הצהרה דקלרטיבית כלפי צדדים שלישיים המתכוונים להתקשר עם החברה שאמורים לדעת שהחברה יכולה לפרוע את ההתחייבויות כלפיהם עד לגובה הערבות של בעלי מניותיה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר (לכן "ערבון מוגבל"). בישראל רוב החברות הן חברות בע"מ (בערבון מוגבל).  

תכלית חברה מוגדרת בסעיף 11 לחוק החברות : "תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור". קיימים שני סוגי חברות, חברה פרטית וחברה ציבורית. חברה פרטית מוגדרת בסעיף 1 לחוק החברות

כחברה שאינה ציבורית. חברה ציבורית מוגדרת כחברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור. סעיף 18(4) לחוק החברות קובע שחברה חייבת לכלול בתקנון שלה פרטים בדבר הגבלת האחריות, כאמור בסעיף 35.

 

ב.4. סוגי ההתאגדויות העסקיות

בשונה מהתאגדות משפטית, התאגדות עסקית היא בעצם הכסות שהאדם או התאגיד המשפטי בוחרים לייחס לעצמם (או מחויבים לייחס לעצמה) מול רשויות המס השונות. בהתאם להתאגדות העסקית יגזרו גם שיעורי והוראות המס לאישיות המשפטית. לדוגמא אדם יכול לבחור להיות עוסק מורשה או עוסק פטור. כמובן בהתאם לשיעורי ההכנסה השנתיים שלו.  ההתאגדויות העסקיות המרכזיות הן:

 ב.4.1. עצמאי יחיד עם תיק.

הכוונה למי שהוא עוסק מורשה (בעל עסק) ואשר יש לו תיק עוסק מורשה במשרדי מע"מ ומס הכנסה. על פי חוק מס ערך מוסף, עצמאי מוגדר בסעיף 1 לחוק כ- "עוסק", כלומר: "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי". על פי פקודת מס הכנסה, עצמאי זהו אדם אשר הכנסותיו הינן הכנסות מ"עסק" או "משלח יד", כהגדרתם בסעיף 1' לפרק ההגדרות לפקודת מס הכנסה – כלומר הכנסות שאינן כעובד שכיר, אלא מפעילויות עצמאיות עסקיות שלו בעסק או במשלח יד.

עצמאי יכול להיות "עוסק מורשה" או כ"עוסק פטור", בהתאם למחזור ההכנסה השנתית שלו ולפי מגבלת התקרה הרלוונטית (ראו ההגדרות בהמשך). התאגדות כזאת מתאימה לרוב לעסקים קטנים עם מחזורים קטנים שהסיכון בהם הוא נמוך.

ב.2.4. עצמאי ללא תיק.

 עצמאי ללא תיק, הכוונה למי שאין לו תיק עוסק מורשה וזהו נתיב פחות מומלץ והינו רלוונטי למי שהוא במצב ביניים, כאשר עסקאותיו לא יסווגו כ"עסקת אקראי" חד פעמיות ומצד שני אין הצדקה לקיום מנגנון שלם של עסק. עצמאי ללא תיק יכול לתת "חשבונית עצמית" – תקנה 6א' לתקנות מע"מ.

ב.4.3. שותפות.

שותפות הינה צורה של התאגדות שבה ישנה חבות אישית של חברי השותפות בחובותיה (זאת לעומת "מסך ההתאגדות" בחברה). השותפים זכאים לנתח מרווחי השותפות כפי שמוסכם ביניהם. כל שותפות שהחלה בפעילות עסקית עליה להירשם ברשויות המס.

על השותפות חלה חובת רישום במשרדי מע"מ ופתיחת תיק במע"מ. עם פתיחת התיק במע"מ וקבלת תעודת עוסק מורשה, השותפות יכולה להתחיל להוציא קבלות וחשבוניות. מבחינת מס הכנסה,  ההתייחסות של מס הכנסה לשותפות היא שונה מזו של מע"מ. הדרישה היא פתיחת תיק נפרד לכל אחד מהשותפים ולא לשותפות עצמה. הדיווח בגין ההכנסות החודשיות יעשה בהתאם ליחס האחזקה של השותף בשותפות. בעת הגשת הדוח השנתי למס הכנסה, יצרף כל אחד מהשותפים דוח רווח והפסד של השותפות ורק החלק שלו ברווח או בהפסד ישוייך אליו. יחיד שפתח שותפות מחויב גם לפתוח תיק אישי במוסד לביטוח לאומי ולעדכנו בגובה ההכנסה הצפויה ולשלם מקדמה חודשית. יש חשיבות רבה לעדכון המעמד כעצמאי בביטוח הלאומי וזאת לצורך כיסוי ביטוחי. דהיינו אדם שלא נרשם במוסד לביטוח לאומי לא מבוטח בגמלאות מחליפות שכר כגון תשלום בגין דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה וכדומה.

שותפות יכול שתהיה רשומה או שאינה רשומה במרשם השותפויות ויכול גם להיות ששותפות לא תהיה רשומה במרשם השותפויות אך רשומה כשותפות אצל רשויות המס (על צורותיהן השונות).  בשותפות יכול להיות שותף כללי ושותף מוגבל ויכול להיות שכולם יהיו כלליים.

שותפות הינה התאגדות אשר "צוברת תאוצה" לאחרונה בתחום המשפט המסחרי וגם בחברות הטכנולוגיה ובעיקר בייזמויות והשקעות סטארטאפ. בעיקר לאור התיקונים האחרונים בחוק לעידוד השקעות הון ובשיעורי המס האטרקטיביים בישראל. שכן, ניתן מצד אחד להנות משיעורי מס מופחתים ליחידים ומצד שני לנצל הפסדים, וכן אין צורך בכל המנגנונים הפרוצדורליים שבחברה וברגולציה המכבידה, ומצד שני לכסות בהתאגדות רשומה ומוגבלת.

ב.4.4. חברה. 

לחברה יש כאמור אישיות משפטית נפרדת וההתנהלות העסקית תהיה מול החברה עצמה ולא מול בעלי מניותיה. החברה היא זאת שתירשם במרשמים השונים (רשויות המס השונות, מרשמי הבעלות השונים וכיוצב) והיא זאת אשר תתקשר מול הגופים השונים. ישנם יתרונות רבים להתאגד כחברה שעליהן נעמוד בקצרה בהמשך.

 

ב.4.5. עמותה

עמותה הינה כאמור סוג של תאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת. לעמותה כאמור אסור לחלק רווחים. עמותה אשר מוגדרת מוסד ציבורי לפי סע' 9(2) לפקודת מס הכנסה פטורה ממס על הכנסותיה.   עמותה איננה גובה גם מע"מ ואיננה מזדכה על מע"מ. עמותה יכולה לקבל מרשות המיסים מעמד של "מוסד ציבורי" מרשות המאפשר להקנות "זיכוי" ממס לתורמים. העמותה אינה משלמת מע"מ ולכן היא אינה גובה זאת מהלקוחות/תורמים. בנוסף, על עמותה חל מס שכר שלא מוטל על חברה עיסקית.

 

פרק ג: ההבדלים בין חברה ועוסק מורשה

 

ג.1. ההבדלים בין חברה בע"מ לבין עוסק מורשה

פעמים רבות עולה השאלה כיצד עדיף לאדם או לקבוצת אנשים לפעול במהלך עסקיהם. האם עדיף לאדם פתיחת חברה בע"מ או לפעול כעוסק מורשה או האם עדיף למס' אנשים להתאגד כחברה בע"מ או כשותפות?  להלן, אסקור את עיקרי ההבדלים בין התאגדות כחברה בע"מ לבין עוסק מורשה  (יש לשים לב שישנם גופים נוספים שאינם מובאים  בסקירה דנן, כגון עמותה או חל"צ או עוסק מורשה ויש לקחת גם אותן במניין השיקולים בקבלת ההחלטה) :

ג.1.1. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת בפתיחת חברה בע"מ (עדיפות לפתיחת חברה בע"מ)

ההבדל המרכזי בין חברה לבין עוסק מורשה או שותפות הוא שחברה בע"מ היא גוף משפטי נפרד שעומד בפני עצמו. כלומר ישנו "מסך" שחוצץ בין החברה לבין בעלי מניותיה והגוף שאיתו מתקשרים בחברה זה לא עם האדם עצמו אלא עם החברה שאותה ייסד. בעלי המניות בחברה אחראיים רק לפרעון הערך הנקוב של המניות שהונפקו להם (לכן, בפרקטיקה, יש גם חשיבות רבה בתכנון נכון של הון המניות המוקצה והמונפק של החברה ופירוט ההגבלות בתקנון החברה). בחברה ישנה הפרדה מוחלטת בין בעלי המניות בחברה לחברה עצמה. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ימצא את ביטויו בהרבה מאוד מצבים כאשר מנהלים עסקים מול חברה בע"מ.

לעומת זאת, כאשר אדם פועל כעוסק מורשה, אזי הוא והעסק הינם אותו דבר. אין אישיות נפרדת ואין "מסך שחוצץ" בין בעל העסק לעסק. העסק הוא על שמו של העוסק מורשה וכך גם כל הנכסים של העסק והחובות שלו. הכל אישי של בעל העסק עצמו. עוסק מורשה יהיה אחראי אישית לכל ההתחייבויות של העסק ואם הוא לא יעמוד בהתחייבויות ניתן לחייב אותו אישית ולרדת לנכסיו הפרטיים.

לדוגמא: במצב בו חברה נקלעה למשבר כספי וצברה חובות והפסדים. במקרה כזה הנושה יפרע אך ורק ממצבת הנכסים של החברה או מקופת הפירוק בעת הפירוק, ובעל החברה לא יחויב להחזיר חובות אלה מכיסו הפרטי. לעומת זאת, עוסק מורשה אשר העסק שלו צבר חובות או הפסדים יידרש לפרוע את  התחייבויות העסק באופן אישי וניתן יהיה לרדת לנכסיו האישיים. 

דוגמא נוספת: במקרה של גרימת נזק כולשהו. במצב בו האדם יפעל כנושא משרה בחברה ויגרום לנזק כולשהו, הרי שעל פי תורת האורגנים, החברה היא זאת שתהיה אחראית לגרימת הנזק או לפעולה הרשלנית היות שאותו אדם במקרה הנ"ל פעל כאורגן של החברה. לעומת זאת במידה שאותו אדם יגרום לאותו נזק ופעל באותו מקרה כעוסק מורשה, הרי הוא זה שיהיה אחראי באופן אישי לאותו הנזק ובאחריות.

לכן, הפרקטיקה הנהוגה היא שבסביבה עסקית רווית סיכונים כספיים (כגון יזמויות, סטארטאפים, נדל"ן במינוף גבוה, ייבוא וייצוא) או בפעולות עסקיות הכרוכות באחריות רבה (תחומים החשופים לתביעות נזיקיות – כגון רפואה, ביטוחים וכיוצב') או על-מנת להקטין את החשיפה האישית של בעלי המניות לתביעות אישיות, ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ, גם אם מדובר בחוסר הצדקה כלכלית.

ג.1.2.  חסרון לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת בחברה בפתיחת חברה בע"מ (הנפקת מניות תמורת נכסים)

בפרקטיקה ישנם הרבה מצבים בהם בעל מניות "תורם" לחברה נכסים שונים תמורת הנפקת מניות. לדוגמא בחברה נדלנית נהוג לשלם בנכס נדל"ן תמורת מניות בחברה. במצב כזה יש לזכור כי כל שיוך של נכס חזרה מהחברה אל בעל המניות הינו עסקת מכירה הונית לכל דבר והחברה תחויב במס רווח הון (אולם, במצבים מסוימים זה יכול להיות יתרון). יש לזכור כי במקרה של חברה, כל הנכסים או הכספים הינם של החברה ולא של האדם הפרטי (כעולה מעקרון האישיות הנפרדת) ובמידה שאדם ירצה לשייך לעצמו כספים של חברה שבבעלותו הרי שהוא יצטרך לשלם  דיבידנד על כספים שמושך או מס רווח הון על נכסים שהעביר מהחברה אליו.

לעומת זאת אצל עוסק מורשה כל הנכסים של העסק הינם גם הנכסים האישיים שלו ומותר לו לגרוע מהם או להוסיף כרצונו.

ג.1.3. סייגים לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת בפתיחת חברה בע"מ

יש לשים לב כי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת איננו אבסלוטי והוא נסוג בעיקר בבאים : (1) ערבות אישית של בעלי המניות – הפרקטיקה הנהוגה בישראל, ובעיקר לגבי חברות חדשות או חברות בבעלות מספר מועט של בעלי מניות, היא שהבנקים אשר נותנים אשראי לחברה וכן גופים גדולים שהחברה מתקשרת איתם, ידרשו "ערבות אישית" של בעלי המניות בחברה, מה שמבטל לחלוטין את עקרון האחריות המשפטית הנפרדת. כלומר בעלי המניות ידרשו לערוב באופן אישי לאשראי שהבנק נותן לחברה ובמידה שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה הם  יידרשו להחזיר זאת באופן אישי. במצב כזה נשלל לחלוטין יתרון פתיחת החברה על-פני  העוסק מורשה מבחינת היישות המשפטית הנפרדת וחשיפת בעלי המניות לסיכונים; (2) הרמת מסך –  חוק החברות קובע בסעיף 6 סייגים ליישות המשפטית הנפרדת וישנם מס' מצבים שונים בהם בתי המשפט "ירימו את המסך" החוצץ בין בעלי המניות לבין החברה וייחסו לבעלי המניות את חובות החברה. מצבים כאלה הם לרוב מימון דק (חברה הפועלת ללא מימון ראוי), כאשר בעל מניות עושה שימוש בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה או שהחברה פעלה באופן עירוב נכסים (במצב של ערבוב בין נכסי בעלי החברה לנכסי החברה עצמה); (3) חובות נושאי משרה בחברה – על נושא משרה בחברה (בעיקר מנהל או דירקטור) מוטלות מספר חובות לפעול לטובת החברה בזהירות, בתום לב, חובות אמון וחובת גילוי. במידה שאותו נושא המשרה (המנהל או הדירקטור) פועל בניגוד לחובות אלה, ניתן להחיל עליו אחריות אישית וגם במצב כזה יוסר העקרון של האישיות הנפרדת בחברה בע"מ, וניתן לתבוע את אותו בעל המניות באופן אישי. הפרקטיקה הנהוגה היא שבהרבה מצבים תובעים בוחרים לצרף לתביעתם כנתבעים גם את בעלי  המניות בחברה או אותו נושא משרה כאמצעי לחץ.

ג.1.3. עלויות תפעול גבוהות של חברה מול עוסק מורשה (עדיפות לעוסק מורשה על-פני פתיחת חברה בע"מ) 

 לחברה בע"מ ישנן עלויות תפעול רבות אשר אינן קיימות אצל עוסק מורשה. לדוגמא חברה בע"מ חייבת לנהל ספרים, חייבת בהגשת דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון מוסמך למס הכנסה הכוללים רווח והפסד, מאזן מבוקר. חברה חייבת גם בהגשת דוח שנתי לרשם החברות, בתשלום עבור אגרת רישום לרשם החברות ואגרה שנתית. לחברה יש עלויות גבוהות גם בעמלות ניהול חשבון בנק, עורכי דין, ביטוחים וכדומה. כל אלה מטילים על חברה בע"מ עלויות גבוהות ביותר שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה. לעוסק המורשה הממוצע אין את כל החובות האלה והוא יכול לנהל ספרים בצורה ידנית אפילו (כמובן בכפוף למחזור השנתי.  המחזור השנתי המינמלי המחייב הנהלת חשבונות כפולה הוא כ-1.8 מיליון שקל לנותן שירותים וכ-3 מיליון שקל ליצרנים, סיטונאים וקמעונאים).

ג.1.4. רגולציה רבה, הגבלות וסרבול (עדיפות לעוסק מורשה על-פני חברה בע"מ)  

 חברה פועלת בסביבה שבה ישנן הגבלות רבות, רגולציה רבה והוראות דין וחוק להן היא כפופה ומחוייבת לפעול על-פיהן (כגון על-פי חוק החברות ותקנותיו). לדוגמא: חברה חייבת שיהיו לה מספר מוסדות כמו דירקטוריון ובעלי מניות, ויש לקבל החלטות שונות בחברה בפורום המתאים ובכפוף לדין ולתעד זאת בעריכת פרטיכלים. חברה חייבת לפעול לפי הוראות התקנון שלה, אשר מתפרסם ברשם החברות. לנושא משרה בחברה ולבעל שליטה או בעל מניות ישנן חובות משפטיות שונות שמוטלות עליהם לחברה לדוגמא חובות אמון לחברה, חובה לפעול בזהירות כשפועלים בשם החברה או עבורה וכו'. דוגמא נוספת היא שאדם מוגבל מאוד בהתקשרות עם חברה שבבעלותו וישנן עסקאות המוגדרות כעסקאות עם בעל שליטה אשר מצריכות פרוצדורות מיוחדות. בהקשר הזה עוסק מורשה יכול להפעיל את העסק שברשותו כראות עיניו וכמעט שאין עליו הגבלות כאלה.

ג.1.5. פרטיות (עדיפות לעוסק מורשה על-פני פתיחת חברה בע"מ)

עסקי אדם פרטי אינם מפורסמים בשום מקום, לעומת נתונים על החברה יש לדווח לרשם החברות וניתנים לקבלה לכל דורש מרשם החברות כמו כתובת, בעלי מניות, ת.ז. בעלי מניות וכדומה.

ג.1.6. מיסוי (ככלל ככל שמחזורי הפעילות גדולים יותר, ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ. בהערכה גסה, במידה שמשאירים את הרווחים בחברה אז ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל ל 290,000 ₪ בשנה, ובמידה שמושכים את הרווחים אז ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל 600,000 ₪ בשנה):

ישנו הבדל מובהק בגובה שיעורי המס המוטלים על הכנסות החברה לעומת שיעורי המס המוטלים על עוסק מורשה. שיעורי מס החברות הינם שיעורים קבועים ונכון לשנת 2018 עומד שיעור מס חברות על 23%. מס חברות זהו המס המוטל על רווחיה של חברה בע"מ בניכוי הוצאותיה המותרות בניכוי (בדוחות הכספיים נקרא : "רווח לפני מס"). בעל מניות מושך את רווחי החברה אל כיסו בצורה של דיבידנד. על דיבידנד מוטל מס על דיבדינד . המס על הדיבידנד עומד על 30% (לבעל מניות מהותי אשר מחזיק מעל 10%). יוצא שהמס המצרפי (מחיבור מס החברות ומס על דיבידנד) על הכנסות היחיד מחברה שהחליט למשוך את הרווחים הינן 46.1%.  במידה שבעל המניות לא ימשוך את הרווחים, שיעור המס יעמוד על שיעור מס חברות בלבד 23%.

 לעומת זאת, עוסק מורשה משלם על הכנסותיו מעסק מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (בעלי הכנסות גבוהות משלמים גם מס יסף). מס הכנסה הינו מדורג ומשולם לפי מדרגות ההכנסה. מדרגות מס הכנסה לשנת 2018 נעות בין 10% , 14%, 20%,  31%, 35% ועד ל 47% לכל שקל מעל 498,360 ₪ בשנה. לכך יש להוסיף את עניין ביטוח לאומי ומס בריאות שמשלם עוסק מורשה (בכפוף לתקרה) וגם את מס היסף לבעלי הכנסות גבוהות (שנכון לשנת 2018 עומד על 3%). חברה לרוב איננה משלמת מיסים אלה (למעט חברות מיוחדות כמו חברה משפחתית או יחיד).

לכן, בניגוד לדעה הרווחת, ההחלטה על בחירה בהתאגדות כעוסק מורשה מול חברה מבחינת סכום המס וחסכון במס היא איננה חד משמעית. החלטה זאת תלויה ברווחי העסק או החברה, ומצריכה גם בדיקות נוספות של כל מקרה לגופו, לדוגמא הכנסות נוספות של אותו עוסק, הפסדים צבורים, הכנסות בת הזוג, פטורים ועוד. בהערכה גסה של השוואת שני מסלולי המס השונים המוטלים על חברה בע"מ לעומת עוסק מורשה, במידה שמשאירים את הרווחים בחברה אז ישנה עדיפות לשקול פתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל ל 290,000 ₪ בשנה, ובמידה שמושכים את הרווחים אז ישנה עדיפות לשקול פתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל 590,000 ₪ בשנה. מבחינה פרקטית עוסק חדש ללא צפי וודאי של מחזורי הכנסות, עדיף שישקול להתחיל כעוסק מורשה ואז, ככל שיהיה רלוונטי, לעבור להתאגד כחברה (יש לקחת בחשבון שמעבר הפוך מחברה לעוסק מורשה יכול להיות אירוע מס).

ג.1.7. דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (עדיפות לפתיחת חברה מע"מ בשל שיעורי מס נמוכים יותר. מבחינת הכיסוי הביטוחי – עדיפות לעוסק מורשה על-פני פתיחת חברה בע"מ בשל תשלום גמלה חוסמת לעצמאיים):

עוסק מורשה משלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לפי ההכנסות שלו ובכפוף לתקרות השונות. בעל חברה שמושך רווחים כדיבידנד מהחברה אינו צריך לשלם על דיבידנד דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. אם הכנסותיו רק מחברה הרי שהוא יוגדר בביטוח לאומי כמי  שאינו עובד וישלם דמי ביטוח לאומי מינימליים (יש לשים לב כי יתכן ובמידה שלאותו אדם כל  הכנסותיו הן שלא מעבודה, הוא ישלם ביטוח לאומי ומס בריאות כמי "שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה"). לכן, מבחינת גובה דמי  ביטוח הלאומי ומס הבריאות שמשלמים, ישנה עדיפות לפתיחת חברה. 

יחד עם זאת, בפרקטיקה, עובד עצמאי זכאי לקבל מביטוח לאומי גמלה חוסמת. גמלה חוסמת היא גמלת דמי פגיעה, או גמלת נכות מעבודה, או גמלת תלויים לאלמנה וליתומים. מדובר בכיסויים ביטוחיים חשובים שבעל חברה שאינו עובד או עובד שכיר, לא יהיה זכאי לקבל גמלות אלה והוא יצטרך לנסות לבטח את עצמו בביטוחים פרטיים כביטוחי נכות או אובדן כושר עבודה.  גמלה חוסמת הוא נתון שכדאי לקחת אותו בחשבון מבחינת ההשוואה בין שני המסלולים.

ג.1.8. מבחינה שיווקית (עדיפות לפתיחת חברה בע"מ)

 לפעילות באמצעות חברה בע"מ יש תדמית שיווקית של גוף רציני, אמין וגדול שאיתו הלקוח יהיה מעוניין יותר להתקשר בפעילות עיסקית. לעומת עוסק עצמאי שנראה ללקוח כגוף קטן יותר, פחות רציני ועם סיכון, בהשוואה לחברה.

ג.1.9. תכנון עסקי ותכנוני מס (עדיפות לפתיחת חברה בע"מ על-פני עוסק מורשה)

  פעילות באמצעות חברה בע"מ מאפשרת תכנונים עסקיים שונים וכן תכנוני מס. תכנונים עסקיים הכוונה לשינוי צורת המבנה העסקי, כגון: הוספת חברות בת (דיבידנד בן חברות פטור ממס), מיזוג ופיצול חברות, הקמת "אשכול חברות", פירוק חברות לא פעילות וכן הלאה. תכנוני מס הכוונה לקיזוז הפסדים, הסדרי מס לגבי רווחים כלואים, איחוד הכנסות וכו'. לחברה קיימת אפשרות לדחיית תשלום המס, ניתן להגיע לתכנון מס אופטימלי בין חבות במס ליחיד וחבות המס של החברה במס חברות.

ג.1.10 הוצאות מוכרות (עדיפות מסויימת לפתיחת חברה בע"מ על פני עוסק מורשה)

  בחברה בע"מ ניתן בדרך כלל לנכות הוצאות באופן נרחב יותר לעומת עצמאי (כאמור כמות תכנוני המס בחברה רבה יותר מאשר אצל עוסק מורשה). לדוגמא: הוצאות החזקת רכב שאצל חברה בע"מ תוכרנה במלואן, בכפוף לכך שאצל העובד יהיה "שווי שימוש ברכב", וכן גם ליתר ההוצאות שניתן לייחס לעובד מסויים (גם בדרך ההתייחסות להוצאות עודפות). יחד עם זאת, יש לסייג זאת שכן ישנן גם הוצאות שלא ניתן להכיר בהן בחברה אך ניתן להכיר בהן אצל עוסק מורשה. דוגמא טובה לכך היא במצב שרכב פרטי משמש את העסק, ניתן לזקוף פחת של הרכב כהוצאה מוכרת, מה שלא ניתן לעשות בחברה.

 

ג.1.11 משיכת רווחים ורווחים כלואים

 רווחים כלואים אלה רווחים שנשארים בחברה ובעלי המניות אינם מושכים אותם כדיבידנד ולא משקיעים אותם בחברה. הסיבה לכך היא שככל רוצים למשוך כספים/רווחים מהחברה יש למשוך אותך כדיבידנד כאמור. לכן ככל שבעל המניות איננו זקוק לכסף וישאיר אותו בחברה או שישקיע אותו בנכסי החברה כגון בציוד, ברכישת רכב פרטי, בהגדלת המלאי או בהגדלת האשראי ללקוחות – הרי שעדיף לפעול כחברה. יתירה מכך. הפרקטיקה הנהוגה בישראל היא שמדי כמה שנים נעשה הסדר מול רשות המיסים למשיכת רווחים כלואים בהסדרי מס מופחתים. לכן רבים רואים בכך השקעה נכונה לטווח ארוך. מצד שני לאחרונה ישנו ניסיון של רשות המיסים להטיל מס על רווחים כלואים או לחייב משיכתם מהחברה.

 

ג.2. עוסק מורשה או עוסק פטור?

עוסק פטור הוא עצמאי הפועל במחזור עסקאות קטן ולכן אינו גובה מס ערך מוסף (מע"מ) מלקוחותיו. המעמד במע"מ כעוסק פטור נקבע על פי מחזור העסקאות השנתי של העסק.

עוסק פטור הוא מי שמחזור עסקאותיו אינו עובר את הסכום של 99,003 ש"ח בשנה (נכון לשנת 2018).

לפי תקנה 13 לתקנות מס ערך מוסף (רישום)  וכן תקנה 6א' לתקנות מס ערך מוסף, אלה העסקים שאינם יכולים להירשם כעוסקים פטורים (גם אם מחזור עסקאותיהם נמוך מ-99,003 ש"ח בשנה):

  • אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים.
  • נותן שירותים למופעים אומנותיים, כולל הנחייה, בניית תפאורה.
  • הכנה, בדיקה ופיקוח על מבחנים.
  • הרצאה, הוראה.
  • כתבנות, קצרנות, תרגום, כתיבה, עריכה.
  • פישור.
  • בעל בית ספר לנהיגה.
  • סוחר או מתווך מקרקעין.
  • בעל בית ספר או גן ילדים.
  • סוחר ומתווך רכב.
  • חברה הרשומה כדין.
  • אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות.

 

ג.3. ההבדלים העיקריים בין עוסק מורשה לעוסק פטור

  • עוסק פטור הוא מי שכאמור שמחזור עסקאותיו אינו עובר את הסכום של 99,003 ש"ח בשנה (נכון לשנת 2018).
  • עוסק פטור אינו גובה מע"מ מלקוחותיו ואינו רשאי להוציא חשבוניות מס בגין עסקאותיו. על מנת לגבות את התשלום מלקוחותיו, עוסק פטור מוציא חשבונית עסקה שזוהי דרישת התשלום, שלפיה הוא בעצם מורה ללקוח כמה עליו לשלם. בעת קבלת התשלום עוסק פטור מוציא קבלה בלבד.
  • עוסק פטור אינו יכול לקזז את המע"מ ששילם בגין רכישותיו והוצאותיו השוטפות או לבקש החזר עבור המע"מ ששילם. לצורך מס הכנסה אצל עוסק פטור ההוצאה מוכרת במלואה כסכום אחד (כולל מע"מ) .
  • במידה ומחזור העסקאות של העוסק פטור עלה על הסכום הפטור, יש לשלם את ההפרש בין החלק הפטור לחלק שעלה על הפטור (כדאי לדעת שניתן לקזז מע"מ תשומות באותם חודשים שהמחזור חרג מהמחזור הפטור).
  • במידה והעוסק פטור מעוניין להפוך לעוסק מורשה עליו לפנות למשרדי מע"מ שבאזור מגוריו ולבקש שישנו את רישומו מעוסק פטור לעוסק מורשה. השינוי יהיה באמצעות הוכחה או הצהרה שמחזור העסקאות השנתי צפוי לגדול.
  • עוסק מורשה חייב לדווח למע"מ כל חודשיים. עוסק פטור לעומת זאת חייב לדווח למע"מ רק פעם אחת בשנה (עד ה-31 בינואר) על מחזור עסקאותיו בשנה הקלנדרית שחלפה.
  • לעוסק פטור ישנו יתרון גדול מאוד של חסכון במס לעומת העוסק מורשה. היתרון נובע מזה שעוסק מורשה איננו יכול לקזז מע"מ בהוצאות מסוימות (חלקו או כולו) ואילו עוסק פטור מכיר באותה הוצאה במלואה (כולל המע"מ).

 

ג.4. השלכות המס והשלכות עסקיות של המעבר מפעילות כעוסק מורשה לפעילות כחברה

בעת מעבר מפעילות כעצמאי לפעילות כחברה בע”מ יש בעצם "העברה של בעלות בעסק" מבעלות של העוסק המורשה (האדם הפרטי) לבעלות של חברה. כלומר מעבר מעסק לחברה. לכן, יש להסב את כל ההסכמים של העסק להסכמים עם החברה. כמו כן, יש לפתוח לחברה ניכויים חדש במס הכנסה וביטוח לאומי לשם מעבר של העובדים מעובדי העסק לעובדי החברה. כמו כן יש לשנות את הסטטוס של העוסק המורשה מעצמאי לבעל מניות/שליטה בחברה או לעובד שכיר בחברה (ברשויות המס, חברות הביטוח, פנסיה ופיצויים, השתלמות וכו').

כל הרכוש הקבוע והמוניטין נמכרים מהעסק לחברה (יש להוציא חשבונית של העסק על המכירה לחברה) . במקרים מסויימים ניתן לעשות שימוש בסעיף סעיף 20 לחוק מע”מ, המאפשר לחברה לקבל על עצמה את תשלום מס העסקאות של העסק כעצמאי – באמצעות חשבונית עצמית.

סעיף 30(א)(14) לחוק מס ערך מוסף, קובע כי ההעברה על ידי יחיד שהוא, עוסק, לחברה, תתחייב במע"מ בשיעור אפס, אם ההעברה הייתה תמורת מניות בלבד, ולמעביר היו לאחר מכן לפחות 90% ממניות החברה.

סעיף 104א לפקודת מס הכנסה מקנה פטור ממס בגין רווח הון אשר נוצר בעת העברת נכס מידי בעל מניות לחברה בשליטתו בתמורה להקצאת מניות באותה חברה. כלומר, הסעיף העברת הנכסים בפטור ממס, תמורת הקצאת מניות למעביר (בעל העסק העצמאי). יש להגיש למס הכנסה הודעה על העברת נכסים מאדם לחברה. במקרה שהוחלט לנצל את סעיף 104א לפקודת מס הכנסה העברת הפעילות בפטור ממס, המכירה חייבת במע”מ בשיעור אפס.

ניתן גם לבצע מכירה רגילה של נכסים מהיחיד לחברה, שתהיה חייבת במס רווחי הון, אם יש ליחיד הפסדי הון מועברים לקיזוז הוא יוכל לקזזם כנגד רווח ההון שייווצר במכירה.

 

פרק ד: שלב היזמות לקראת פתיחת החברה

 

ד.1. לקראת פתיחת חברה בע"מ: המו"מ בין השותפים (המייסדים) וחתימה על הסכם מייסדים

הסכם המייסדים (Founder Agreement) זהו בעצם המסמך שמעגן את מערכת היחסים ואת ההסכמות המשפטיות והעסקיות בין כל השותפים ואת עקרונות התאגיד שיקום. המייסדים הם בעצם מספר אנשים או גופים המעוניינים לפעול יחד למען מטרה עסקית או חברתית משותפת.

המייסדים מחליטים על דרך ההתאגדות הטובה ביותר עבורם (חברה בע"מ, שותפות, עמותה וכו'). ההחלטה על דרך ההתאגדות נגזרת גם כתוצאה מהיחסים בין השותפים ומההסכמות והיחסים ביניהם כפי שיושגו כתוצאה מהמו"מ (על ההבדלים בין ההתאגדויות השונות עמדנו בסקירות קודמות).

כאשר המייסדים מחליטים על התאגדות כחברה, אזי הסכם המייסדים נקרא גם הסכם בין בעלי מניות (SHA– Share Holders Agreement).

הסכם המייסדים זהו מסמך חשוב ביותר ועל בסיס המסמך הזה וההבנות שמושגות בין מייסדי החברה תצמח ותקום החברה ותפעל לכל אורך שנות פעילותה ואף בעת הפירוק.

בהסכם המייסדים נקבע מה תהיה תרומתו של כל אחד מהמייסדים לחברה, מה יהיו ההחזקות של כל אחד מהמייסדים בחברה (הון המניות שיונפק להם ופירוט זכות שכל מניה תעניק), תפקידים בחברה, זכות למינוי דירקטורים, הגבלות על עבירות של מניות, חלוקת רווחים הלוואת בעלים וכיוצב'.

סיוע של עורך דין מנוסה בתחום המסחרי יכול לעזור לכם בניהול המו"מ ובניסוח הסכם המייסדים, כך שזכויותיכם לא יקופחו. הסכם מייסדים ערוך נכון יסייע בהפחתת מחלוקות עתידיות ויעזור לכם בהתמודדות עם כל הסיכונים והקשיים השונים הכרוכים בהקמת חברה חדשה ובפעילות עסקית.

בישראל נהוג כי בתחום חברות הסטארט-אפ, הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה, הסכמי המייסדים הינם באנגלית. הרציונל מאחורי זה הינו כי באנגלית המונחים הינם מדויקים יותר וכן במקרה של אקזיט עתידי או שיווק בחו"ל, יהיה נוח יותר למשקיעים העתידיים או אלו שיתקשרו עם החברה, להבין את ההסכמים של החברה (יחד עם זאת, רשם החברות לא יקבל תקנון של חברה באנגלית).

הפרקטיקה הנוהגת בישראל (בעיקר אצל חברות בתחום ההייטק והסטארטאפ) היא מיד כאשר מספר יזמים מחליטים להוציא לפועל או לנסות להוציא לפועל רעיון או מיזם עסקי, הם מתקשרים בהסכם מייסדים ואף מקימים חברה. יש לכך מספר סיבות והיא קשורה בעיקר לקניין הרוחני ולנקוט אמצעים לשמירה על הקניין הרוחני, אשר בדרך כלל ירשם על-שם החברה שתקום (מטעמי מס). סיבה נוספת קשורה לקביעת ההחזקות של כל אחד מהמייסדים במיזם, וקביעת התרומה של כל אחד מהם. כמו כן, מכירת פעילות המיזם.

אני ממליץ מאוד, כבר בשלב ההתחלתי כאשר מדובר במספר שותפים אשר מחליטים לנסות להוציא לפועל רעיון או שמספר שותפים מתחילים בפעילות עסקית כולשהי, וודאי כאשר מספר שותפים מחליטים על ייסוד החברה לגשת לעורך דין הבקיא בתחום להכנת הסכם המייסדים (גם אם לא תתאגדו כחברה).

עורך-דין אשר מתמחה בהכנת הסכמי מייסדים (שלצורך העניין יכול להיקרא גם "הסכם בין  בעלי מניות" או "הסכם לייסוד חברה") יידע לעמוד מקרוב על כל העקרונות החשובים לכל אחד מכם, על צרכי העסק שיקום ועל כל הסכנות והמכשולים שבדרך. כל אלה יפתרו ויבואו לידי ביטוי כבר בתחילת דרכם עם הסכמי המייסדים.

 

ד.2. לקראת פתיחת חברה בע"מ: שלב היזמות

לפעולות ולהחלטות של יזמי החברה יש השלכות גם על החברה עצמה שתקום לאחר מכן. לכן, בסעיף 12 לחוק החברות נקבע כי חברה רשאית לאשר פעולה של יזם שנעשתה בשמה או במקומה (עבורה) לפני הקמתה.

המשמעות של אישור פעולה שיזם החברה עשה לפני הקמתה לפי סעיף 12 לחוק החברות היא כפולה:

  • אישור פעולה שכזה, הופך את הפעולה למחייבת עבור החברה עצמה.
  • העברת האחריות בגין הפעולה מהיזם עצמו (בכובעו כיזם) אל החברה והפיכת האחריות מאישית של היזם לאחריותו כאורגן בחברה.

"אישור פעולה

  1. (א) חברה רשאית לאשר פעולה של יזם שנעשתה בשמה או במקומה לפני התאגדותה.

          (ב)  אישור בדיעבד כמוהו כהרשאה מלכתחילה, ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש אדם אחר (בסימן זה – צד שלישי) בתום-לב ובתמורה, לפני האישור."

 

סעיפים 13 ו -14 לחוק החברות מסדירים את המעמד של צד שלישי ליזמות ואת המשמעות של אי הידיעה לגבי היזמות.  לפיכך, הפרקטיקה הנוהגת היא שבשעת הקמת החברה ורישום התקנון, החברה מאמצת את כל הפעולות של יזמיה או שמסדירה זאת בהסכמים בין בעלי המניות במידה שהיא אינה מעוניינת שפעולות אלה יפורסמו (תקנון החברה מפורסם כאמור במרשמי רשם החברות).

 

"מעמדו של צד שלישי ליזמות

  1. (א) ידע צד שלישי בעת פעולה כאמור בסעיף 12 על קיומה של היזמות, הברירה בידיו לראות את היזם כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מהיזם את נזקו, אם נתקיים אחד מאלה:

(1)   החברה לא אישרה את הפעולה בתוך שנה מיום עשייתה;

(2)   עולה מן הנסיבות שהחברה אינה עתידה להתאגד, ובלבד שהצד השלישי הודיע על כך ליזם שלושים ימים מראש;

(3)   החברה לא אישרה את הפעולה בתוך שלושים ימים מיום שדרש זאת ממנה הצד השלישי.

          (ב)  אישרה החברה את הפעולה – אין היזם חייב או זכאי עוד בשלה.

          (ג)   היזם והצד השלישי רשאים להתנות על הוראות סעיף זה.

 

אי ידיעה על היזמות

  1. לא ידע הצד השלישי בעת הפעולה על קיומה של היזמות, יחולו הוראות אלה:

          (1)  פעולת היזם תחייב או תזכה את היזם לפי הענין;

(2)  משנתאגדה החברה רשאית היא לאשר את הפעולה, ובלבד שהאישור אינו נוגד את הפעולה לפי מהותה, תנאיה או נסיבות הענין; אישרה החברה את הפעולה – תחייב פעולת היזם את החברה וגם את היזם, יחד ולחוד, ותזכה רק את החברה."

 

 

 

פרק ה: הרשויות האמונות על פתיחת חברה בע"מ

 

 

ה.1. רשם החברות ורשות התאגידים

הגוף הרגולטורי המפקח על הקמתן ופעילותן של חברות בישראל הוא רשם החברות שהינו יחידה מרשות התאגידים.

רשות התאגידים זהו הגוף האחראי על רישום, פיקוח, אכיפה ובקרה של  תאגידים בישראל. הרשות כוללת את יחידת רשם החברות, יחידת רשם השותפויות, יחידת רשם המשכונות, יחידת רשם העמותות, יחידת רשם ההקדשות וחברות לתועלת הציבור ויחידת רשם המפלגות.

יחידת רשם החברות אמונה על הטיפול ברישום חברות, בקבלה ובבדיקה של דיווחים שחברות חייבות בהגשתם לרשם, ברישום שעבודים ובהסרתם, פירוק מרצון של חברות, מיזוגים והחייאות, בהתאם להוראות חוק החברות, פקודת החברות, והתקנות שהותקנו מכוחם של חיקוקים אלה.

סעיף 36 לחוק החברות מסדיר את סמכות שר המשפטים למנות את רשם החברות, כדלהלן:

"לשכת רישום החברות

  1. (א) השר ימנה עובד המדינה, הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום, להיות רשם החברות, והוא יעמוד בראש לשכת רישום החברות.

(ב)   השר רשאי למנות עובד המדינה כסגן לרשם החברות ולהסמיכו בסמכויות הרשם.

(ג)    נבצר מן הרשם למלא את תפקידו, רשאי השר להסמיך עובד משרד המשפטים בסמכויות הרשם, כולן או מקצתן."

 

 

סמכויות רשם החברות נקבעו בסעיף 37 לחוק החברות כדלהלן:

 

"37. (א)   הרשם יקבע אם נתמלאו התנאים והדרישות הקבועים לפי חוק זה בענינים אלה:

(1)    התאגדות של חברה;

(2)    שינוי שם חברה;

(3)    רישום מסמך;

(4)    מיזוג.

(ב)   הרשם רשאי, על מנת לוודא שחברה מקיימת את המוטל עליה לפי חוק זה, להורות לה, כי תמציא לעיונו את המרשמים ואת הפנקסים שעל החברה לנהל לפי חוק זה, הפתוחים לעיון הציבור, או העתקים מעודכנים מהם, בתוך תקופה שלא תפחת מארבעה עשר ימים מיום הדרישה.

(ג)    נוכח הרשם כי המרשמים או הפנקסים האמורים אינם מעודכנים, רשאי הוא להורות לחברה לעדכנם בתוך תקופה שיקבע."

 

 

פרק ו: ההליך הפרוצדורלי של רישום חברה

 

 רבים טועים וחושבים כי הליך פתיחת חברה הוא עניין פרוצדורלי גרידא הכרוך אך ורק במילוי טפסים ונתונים. גם רשם החברות פתח את האפשרות להקמת חברה באופן מקוון (למחזיקי כרטיס חכם), ואליו הצטרפו גם אתרים שונים המציעים גם הם לפתוח חברה באמצעות מילוי טפסים "און לייין" וללא שום בקרה (עניין שלהערכתי מציב בפני מייסדי החברה לא מעט סיכונים). מאידך ולמען ההגינות אציין כי, במקרים רבים של פתיחת חברה, אין גם צורך להזדקק לשירותי משרדי הצמרת היקרים. בעיקר כשמדובר בחברות אשר נפתחות בישראל או שמדובר בחברות בעלי מספר קטן של מייסדים בתחומי עיסוק שמרניים.  

לפיכך, לאחר ששקלתם יחד עם עורך דין המתמחה בתחום פתיחת חברה והחלטתם כי דרך ההתאגדות הטובה ביותר עבורכם לבד או יחד עם שותפכם הינה פתיחת חברה, אלו השלבים שיש לעבור על מנת לפתוח את החברה.

 

 

ו.1. החלטה על סוג החברה שאנחנו עומדים להקים

ניתן להקים שני סוגי חברות פרטיות: חברה בע"מ וחברה רגילה שאינה בע"מ. בישראל הסוג הנפוץ של החברות שנפתחות הוא חברות שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, והנקראות גם חברות בערבון מוגבל או בע"מ. הסוג הפחות נפוץ הוא חברה שאחריות בעלי המניות בה אינה מוגבלת. ההבדל בין השתיים הוא מידת האחריות הכספית והמשפטית של בעלי המניות בחברה במקרה שהחברה נקלעה לחובות או קורסת כלכלית.

במקרה של חברה בערבון מוגבל, אחריות בעלי המניות מוגבלת לפדיון הערך הנקוב של המניות שהונפקו להם (למעט מצבים חריגים הקבועים בחוק שבהם באישור בית משפט ניתן לחייב את בעלי החברה באופן אישי ואף לרדת לנכסיהם האישיים – הליך משפטי הנקרא "הרמת מסך").

במקרה של פתיחת חברה חדשה שאינה בערבון מוגבל נקבע כי אחריות בעלי המניות לא תהיה מוגבלת והם יחויבו במלא הסכום שהחברה לא תוכל לפרוע. זהו סוג שהינו כאמור הרבה פחות נפוץ והוא נועד בעיקר לגבי מקצועות חופשיים כמו רואי חשבון, עורכי דין, רופאים וכו' אשר על פי החוק או כללי האתיקה שלהם אסור להם להקים חברה מוגבלת, אולם הם עדיין מעוניינים להתאגד כחברה כדי ליהנות משיעורי מס מופחתים.  אלה בד"כ יהיו חברות יחיד, כלומר שבעל המקצוע החופשי יהיה בעל המניות היחיד והוא ייתן שירותים בשם החברה לאחרים.

 

ו.2.  הגשת מסמכי ההתאגדות וטפסי הרישום

רישום חברה נעשית בדרך של הגשת המסמכים הבאים לרשם החברות:

  • טופס "הגשת מסמכים לרישום חברה" לרשם החברות. זהו טופס הלוואי ובו מפורט מי מגיש את הבקשה לרישום חברה וכן נרשמים בו שמות אלטרנטיביים לרישום החברה (במקרה שהשם שנבחר תפוס או לא יאושר).
  • טופס בקשה לרישום חברה אצל רשם החברות (סעיף 8 לחוק החברות, מוכר גם כ"טופס 1").
  • תקנון חברה בו מופיעים לפחות 4 סעיפי החובה וסעיפים נוספים במידת הצורך (ראו בהמשך).
  • הצהרה של דירקטורים ראשונים והצהרה של בעלי המניות הראשונים של החברה, מאומת על-ידי עורך דין.
  • תשלום אגרת חברות בסך 2,614 ₪ (נכון לשנת 2018). שימו לב – ככל שתחליטו על רישום חברה באופן מקוון, ישנה הנחה באגרת רישום חברה (נכון לשנת 2018, אגרת רישום חברה באופן מקוון לאחר הנה הינה 2,150 ₪).
  • מסמכים נוספים, אשר תומכים בבקשה.

יש לשים שדרישת הגשת מסמכי ההתאגדות היא חובה וללא כל המסמכים שלעיל רשם החברות לא יאשר את רישום החברה.

טופס הבקשה לרישום חברה כולל פרטים מזהים לגבי החברה החדשה לרבות שמה, כתובת, מטרות החברה (לעסוק בכל עיסוק חוקי או מטרות מפורטות), הוראות בתקנון לפי סעיף 175 לחוק החברות (כלומר – סייגים על העברת מניות, איסור הצעה לציבור של מניות, הגבלה על מספר בעלי המניות בחברה), פרטים לגבי הון המניות של החברה ובעלי המניות וכן הצהרות של בעלי המניות הראשונים של החברה.

הצהרת בעלי מניות זהו טופס שבה מצהירים בעלי המניות הראשונים שהם כשירים להחזיק במניות ולייסד חברה ואינם מוגבל לכך מכוח חוקים שונים. לחברה יכול להיות גם בעל מניות אחד. הצהרת דירקטורים ראשונים היא הצהרה שיש לחברה דירקטור אחד לפחות שרשאי לפי חוק לכהן בתפקיד זה.

לשם פתיחת חברה מוצלחת ונכונה, אנו ממליצים מאוד להיעזר בעורך-דין בעל ניסיון בתחום דיני התאגידים והבקיא בהוראות החוק והפסיקה בתחום.

 

ו.2.1. בחירת שם לחברה

בעת בקשת שם לחברה חובה לציין שלושה שמות בעברית, לפי סדר העדיפות (שכן, ייתכן שהשם שבחרתם תפוס או שהרשם לא יאשר את השם מהסיבות המנויות לעיל). ישנה אפשרות להוסיף חלופה רביעית- לא חובה. שם החברה שנבחר בעדיפות ראשונה ייבחן ראשון. ככל שלא יאושר, ייבחנו שאר השמות בסדר עדיפות יורד. יש לוודא כי ישנה התאמה בין השם המוצע לבין השם המופיע בתקנון. ככל שקיים בתקנון גם שם לועזי, יש להוסיפו באותיות לועזיות גדולות.

שם החברה יכול להיות כל שם שיבחרו המייסדים. יחד עם זאת, יש לשים לב בטרם בחירת שם החברה, כי השם עומד בתנאים הקבועים בסעיפים 25 -28 לחוק החברות. רשם החברות לא יאשר רישום שם לחברה אם הוא אחד מהבאים:

  1. לא תירשם חברה בשם שהוא כשמו של תאגיד הרשום כדין בישראל או הדומה לו עד כדי להטעות.
  2. לא תירשם חברה בשם שהוא סימן מסחר רשום לגבי טובין או שירותים שעוסקים בהם למטרות הדומות למטרות החברה המבקשת להירשם, או שם הדומה לו עד כדי להטעות (אלא אם כן הוכח לרשם כי בעל סימן המסחר הסכים לכך בכתב; לענין זה, "סימן מסחר רשום" – כמשמעותו בפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972.
  3. לא תירשם חברה בשם שהרשם סבור כי יש בו משום תרמית או הטעיה.
  4. לא תירשם חברה בשם שהרשם סבור כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.

 במידה ואחריות בעלי המניות בחברה מוגבלת הדבר אף הוא צריך להיות מצוין בשמה.

כדי לראות אם שם החברה כבר תפוס, מומלץ לבצע חיפוש במנוע החיפוש של שמות חברות קיימות שבאתר רשות התאגידים בקישור : https://ica.justice.gov.il/GenericCorporarionInfo/SearchCorporation?unit=8

כדי לבדוק האם שם החברה הוא סימן מסחרי רשום של עסק דומה, מומלץ בנוסף לבצע חיפוש באתר סימני המסחר בקישור: http://www.trademarks.justice.gov.il/  ורשם הפטנטים.

כמו כן, מומלץ לבדוק האם הדומיין שהינו בשם החברה שנבחר פנוי (בסיומות שונות כמו com, co.il, gov  וכו').

 

ו.2.2. כתובת החברה

על החברה לקיים משרד רשום בישראל שאליו ניתן להפנות כל הודעה לחברה. יש להמציא את פרטי הכתובת המלאים. כתובת/ מען שאינם נכונים/ רשמיים, לא יתקבלו. ככל וישנה כתובת נוספת/ אחרת למשלוח דואר, יש לציין זאת.

 כל וקיים ת"ד למשלוח בדואר, ניתן לבחור בחלופה של ת"ד. שימו לב- כתובת תא דואר אינה מספקת ככתובת יחידה.

ככל שאתם יזמים או שמדובר בחברת יחיד וכו', ניתן לרשום כתובת מגורים זמנית.

ניתן לרשום חברה בנאמנות אצל עורך-דין (ככל שאתם לא רוצים שהחברה תקושר אליכם).

 

 ו.2.3. אחריות בעלי מניות

 על-פי סעיף 26 לחוק החברות, חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, כאמור בסעיף 35 לחוק החברות, תכלול בסופו של שמה המלא את הציון "בערבון מוגבל" או "בע"מ".

שימו לב, כי בהתאם לדין, ככל שמדובר בחברה מקצועית (חברת עו"ד, רו"ח וחוקרים פרטיים), אחריות בעלי המניות חייבת להיות "לא מוגבלת" וצריך לציין את סוג החברה המקצועית.

ככל שתבחרו בחברה שאינה מקצועית, ניתן לבחור באחת משתי האפשרויות של אחריות בעלי המניות (חברה מוגבלת/חברה לא מוגבלת(.  על החלופה שנבחרה להיות תואמת את הקביעה לענין סוג האחריות בתקנון החברה.

 

ו.2.4. מטרות החברה

בטופס רישום החברה וגם בתקנון יש לציין מה מטרות החברה שתקום. סעיף 32 לחוק החברות קובע כי החברה תציין את מטרותיה בתקנונה.

מטרות החברה הכוונה לתחומי העיסוק שהחברה מתכוונת לעסוק בהם. ברגע שהחברה קבעה לעצמה מטרות מוגדרות, אזי אסור לה לעסוק במטרות אחרות (אלא אם כן היא תשנה את התקנון).

בטופס רישום החברה שמוגש לרשם החברות, בסעיף המטרות ניתן לבחור את הגדרת המטרות מתוך אחת האפשרויות המוגדרות מראש הבאות:

  1. לעסוק בכל עיסוק חוקי;
  2. .לעסוק בכל עיסוק חוקי למעט בסוגי עסקים שפורטו בתקנון;
  3. לעסוק בסוגי עסקים ספציפיים שפורטו בתקנון.
  4. לעסוק במטרות ציבוריות בלבד.

רוב החברות בוחרות שלא לכבול את עצמן ולהגדיר מטרה שהיא "לעסוק בכל עיסוק חוקי". אלא אם כן ישנה סיבה מיוחדת שבה מחויבים/רוצים לציין את המטרה הספציפית (כגון על מנת שלא לאפשר תחרות או חברה שמוקמת מראש למטרה מסוימת וכיוצב').

 

 

ו.2.5. תיאור פעילות החברה ותחום פעילות החברה

בדיווח המקוון לרשם החברות (כאשר מקימים את החברה באופן מקוון), ישנה אפשרות אופציונלית לבחור את תחום העיסוק של החברה, לפרט באשר למהות העיסוק, אזור הפעילות וכן לציין את פרופיל החברה.

בנוסף, בדיווח המקוון, ניתן לפרט את תחום עיסוקה של החברה. זוהי אפשרות אופציונלית שנוספה עם הרישום המקוון. יש לשים לב שמדובר בהגדרה ממוקדת יותר ממטרות החברה להלן.

אלה הגדרות אופציונליות ויש לדווח עליהם אם ישנו טעם ממשי.

 

ו.2.6. תקנון

בעת הקמת חברה חובה להגיש לרשם החברות את התקנון אשר אמור לשמור אותו במרשמיו.

תקנון הוא אחד ממסמכי התאגדות(Constitutional Documents)  של החברה ומהווה את הסכם הבסיס של החברה. בישראל מאז כניסת חוק החברות לתוקף בסוף שנת 1999, מסמך ההתאגדות היחיד הנדרש בחברה הוא תקנון ואין צורך בתזכיר יותר.  

לפי סעיף 15 לחוק החברות, כל חברה חדשה חייבת שתהיה לה תקנון פורמלי.

לפי סעיף 17 (א) לחוק החברות, התקנון הוא הסכם כתוב בין החברה לבין בעלי המניות בחברה וגם בין בעלי המניות לבין עצמם.  כניסת התקנון לתוקף היא במועד התאגדותה של החברה.

התקנון נחתם על ידי בעלי המניות הראשונים (מייסדי החברה), אשר גם מציינים (בדרך כלל בסופו) את מספר המניות המוקצות לכל אחד מהם. התקנון מחייב כל בעל מניות בחברה, נוכחי או עתידי.  כל חברה מפקידה עותק מהתקנון שלה אצל רשם החברות על מנת שצדדים שלישיים ידעו כיצד ניתן להתקשר עם החברה.

כל שינוי של תקנון כרוך בפרוצדורה מיוחדת ויש להודיע לרשם החברות על שינוי התקנון, לשלוח לרשם החברות את נוסח התיקון המבוקש ולבקש את אישורו לתיקון (חברה ציבורית לא מדווחת לרשם החברות אלא לבורסה לניירות ערך). החלטה על שינוי התקנון יכולה להתקבל אך ורק באסיפה הכללית ולא ניתן להאציל סמכות זו לאורגן אחר של החברה.  

יש לשים לב כי ישנו שוני בין תקנון החברה להסכם המייסדים. תקנון החברה מסדיר את היחסים שבין בעלי המניות בחברה ואף את היחסים בין בעלי המניות העתידיים. בנוסף תקנון החברה מסדיר גם את היחסים שבין החברה לבין צדדים שלישיים. הסכם המייסדים מסדיר את היחסים בין בעלי המניות הנוכחיים לבין עצמם והוא מחייב רק את הצדדים הישירים לו.

 התקנון חייב להכיל מספר סעיפי חובה:

  • שם החברה. ניתן לבחור לחברה כל שם ובתנאי שאינו תפוס או שאינו עונה על הקריטריונים הקבועים בחוק החברות. לפי סעיף 27(א)(1) לחוק החברות אסור לבחור שם מטעה לחברה. פסקי הדין בישראל קבעו מבחן משולש לשאלה האם שם החברה הוא מטעה: 1. מראה וצליל; 2. סוג הסחורה/חוג הלקוחות; 3. נסיבות. ראו המפורט לעיל לגבי שם החברה.
  • מטרות החברה. לרוב, חברות מחליטות שמטרתן היא "לעסוק בכל עיסוק חוקי". דבר זה מאפשר להן לפעול בגמישות וללא הגבלה. עם זאת, התקנון יכול לקבוע שהחברה תפעל למטרות מסוימות. במקרה כזה, כל פעולה אחרת אסורה ותיחשב כחריגה ממטרות החברה. פעולה כזו תהיה חסרת תוקף כלפי החברה, אלא אם התקיימו תנאים מסוימים המקנים לה תוקף.
  • פרטים בדבר הון המניות הרשום של החברה – סוגי המניות, חלוקתן ופרטי הון המניות הרשום והמונפק (המוקצה).
  • יש לפרט בתקנון האם יש הגבלה על מספר בעלי המניות בחברה עד ל-50 מלבד עובדי החברה.
  • יש לפרט בתקנון האם החברה היא חברה בערבון מוגבל או שלא (האם החברה היא חברה בע"מ או לא)
  • לפרט האם תקנון החברה אוסר הצעה לציבור של מניות או אגרות חוב.
  • לפרט האם התקנון מסייג את הזכות להעביר את מניות החברה (הגבלת עבירות של מניות – סעיף 294 לחוק החברות).

נוסף על כך, מרבית החברות נוהגות לכלול בתקנונן פרטים רבים אחרים, המיועדים להסדיר את הדרך בה החברה פועלת ויחסיה עם בעלי מניותיה או עם צדדים שלישיים אשר יתקשרו עם החברה. בין הפרטים הנפוצים הנכללים בתקנון:

  • הזכויות הצמודות לכל מניה.
  • הגבלה על עבירות של מניות ואופן העברת המניות לבעלים חדשים (כולל מנגנונים שונים המגבילים עבירות של מניות או מסדירים עבירות של מניות, כגון מנגנון במב"י, זכות סירוב ראשונה ועוד).
  • אופן ההצבעה באסיפה הכללית.
  • פרטים בדבר ביטוח נושאי משרה, פטור או שיפוי.
  • מספר הדירקטורים, סוגיהם ואופן מינוים.
  • אופן פעולת הדירקטוריון וההצבעה בדירקטוריון.
  • הוראות בעניין אי תחרות וסודיות.
  • הרשאה להוציא מניות למוכ"ז ואופן מימוש הזכויות (כגון קבלת דיווידנד) לפי שטרי המניה.
  • הרשאה לחברה לתרום סכום כסף למטרות שאינן עסקיות.
  • הלוואות בעלים ועדיפות של הלוואות בעלים.
  • אופן משלוח ההודעות לבעלי המניות בענייני החברה.
  • כללים בדבר חלוקת דיבידנדים.
  • הוראות לגבי חלוקת נכסי החברה בפירוק.

אם חברה לא כללה הוראות כאלו בתקנון (אלא רק את ההכרחיים), אזי יחולו הוראות ברירת המחדל שבחוק החברות ובדיני החברות בכלל.

לתקנון יש חשיבות מכרעת משעת יסוד החברה והוא בעצם מלווה את כל משך פעילות החברה עד פירוקה. לכן, יש חשיבות רבה לכך שעורך דין מנוסה ובקיא בתחום דיני החברות ובתחום הקמת חברות יסייע לכם בניסוח תקנון מתאים.

 

ו.2.7. קביעת הון המניות של החברה, סוגן, חלוקתן והגיוון

הבעלות בחברה נעשית באמצעות החזקת יחידות המכונות מניות. חברה צריכה לקבוע בתקנונה את הון המניות הרשום שלה, מספר המניות והסוג שלהן. סעיפים 33 ו34 לחוק החברות קובעים את הון המניות הרשום וחלוקתו. סעיף 33 לחוק החברות קובע כי: "חברה תקבע בתקנונה את הון המניות הרשום לרבות מספר המניות לסוגיהן". סעיף 34 לחוק החברות קובע כדלקמן:

"34. (א)   מניות החברה יכול שיהיו כולן בעלות ערך נקוב או כולן ללא ערך נקוב.

(ב)   היו מניות החברה ללא ערך נקוב יצוין בתקנון מספרן בלבד; היו מניות החברה בעלות ערך נקוב, יצוין בתקנון, נוסף על מספרן, גם ערכה הנקוב של כל מניה.

(ג)    היו מניות החברה ללא ערך נקוב, יחולו הוראות חוק זה המתייחסות להון מניות רשום או מונפק, בשינויים המחויבים, באופן שהון המניות הרשום יהיה מספר המניות הקבוע בתקנון וההון המונפק יהיה מספר המניות שהקצתה החברה."

 

ו.2.8. הרכב הון המניות

ברישום החברה ניתן לבחור באחת משתי האפשרויות: מניות עם ערך נקוב וללא ערך נקוב.  ניתן לבחור את סוג המניה מתוך הפירוט שמופיע בטופס הרישום: (לדוגמא: רגילה, זהב, הנהלה, בכורה, הצבעה, יסוד וכו'). במצב שבו נבחר סוג המניה מתוך הרשימה הסגורה המופיעה בטופס רישום החברה, אזי סוג המניה הנבחרת תקבל את משמעותה המוגדרת בחוק החברות.

ככל שסוג המניה לא מופיע, ניתן להוסיפו בעצמכם. ההון הרשום יכול להכיל מניות מסוגים וערכים שונים של החברה ואולם ההון הרשום הוא אינו יכול להכיל בו זמנית מניות ללא ערך נקוב ומניות בעלות ערך נקוב.  

מניה רגילה : מניה רגילה מקנה לרוב את הזכות לקבל דיבדנד (לפי המבחנים השונים) ויתרת עודפים בפירוק (ישנם סוגים שונים של מניות רגילות, כאלה שבעלות זכות הצבעה וכאלה שאינן וכיוצב).

מניית פדיון: מניה המקנה למחזיק בה לדרוש את הכסף ששולם בגינה בחזרה.

מניות בכורה: מניה שנותנת עדיפות לבעליה בדיבידנד ובפירוק. קיימים סוגים שונים של מניות בכורה, כגון מנית בכורה צוברת, לפיה המחזיק בה יהיה זכאי לדיבדנד מדי שנה בין אם הוכרז ובין אם לא ( לפי ס' 190 לחוק החברות). מניית בכורה משתתפת: מניה המקבלת קודם כל מה שמגיע לה ולאחר מכן משתתפת בחלוקת הנותר.

מניות עם זכויות מיוחדות:  כגון מניית זהב: מניה המקנה שליטה.

מניית הנהלה: מניה המקנה זכות למינוי דירקטורים.

מניה רדומה: מניות רגילות הנרכשות בחזרה ע"י החברה ברכישה עצמית. עם ביצוע הרכישה הופכות לרדומות.

מניות נדחות: מקנות למחזיק בהן את הזכות לקבל אך ורק את הערך הנקוב בפירוק

 

ו.2.9 בחירת סוג הון במקרה של  מניות בעלות ערך נקוב

יש לציין לגבי כל מנייה בעלת ערך נקוב את הבאים:

  • סוג מניה- ניתן לבחור מבין האופציות או לחלופין לעדכן באופן ידני.
  • סוג מטבע- יש לבחור מהו המטבע.
  • כמות הון רשום- יש לבחור את כמות המניות הסופית.

 

ו.2.10 בבחירת סוג הוןמניות ללא ערך נקוב

כאשר למניה אין ערך נקוב, יש לציין את סוג המניה ואת כמות ההון הרשום בלבד.

 

 

ו.2.11 בעלי מניות והאסיפה הכללית של החברה

יש לפרט את שמות בעלי המניות בחברה וכן את סוגו בעל המניות: עמותה, תאגיד זר/ישראלי,  אזרח זר/ישראלי וכיוצ"ב.

במידה שבעל המניות הוא אזרח זר יש לציין את הפרטים הבאים: שם מלא, מס' דרכון ומדינה ולצרף צילום של הדרכון. כמו כן, ככל ויש לתושב הזר כתובת בארץ, ניתן לעדכנה ב"כתובת למשלוח דואר" (בסעיף המען רשמי של החברה).

במידה שבעל המניות הוא תאגיד ע"פ חוק- לצורך עדכון בעל מניה יש לציין את שם התאגיד המלא  ומספר החברה.

האסיפה הכללית הינה אחד ממוסדות החברה והיא מורכבת מכל בעלי המניות בחברה. בחלק מהחברות שבהן ישנם סוגים שונים של בעלי מניות וגיוון של מניות, אזי רק לבעלי מניות מסוימים ישנה זכות הצבעה באסיפה הכללית.  

האסיפה הכללית מתכנסת לרוב אחת לשנה (אסיפה שנתית) או בנסיבות מיוחדות (אסיפה מיוחדת) בהתאם לחוק החברות. חברה ציבורית נדרשת לקיים אסיפה שנתית בעוד חברה פרטית נדרשת לקיים אסיפות כלליות בהתאם להוראות התקנון שלה.

בהתאם לסעיף 57 לחוק החברות, לאסיפה הכללית ישנן מספר סמכויות בלעדיות שאינן ניתנות להאצלה: קבלת החלטות בדבר שינויים בתקנון, הפעלת סמכויות הדירקטוריון, מינוי רואה חשבון מבקר וקביעת תנאי העסקתו, מינוי דירקטוריונים חיצוניים, אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי סעיפים 255 ו-268 עד 275 לחוק החברות, הגדלת הון המניות הרשום והפחתתו, מיזוג ופירוק החברה מרצון.

חברה יכולה בתקנונה או בהסכם המייסדים להרחיב את סמכויות האסיפה הכללית .

אלה הוראות חוק החברות הרלוונטיות לאסיפה הכללית:

 

"סימן א': סמכויות האסיפה הכללית

  1. החלטות החברה בענינים האלה יתקבלו באסיפה הכללית:

(1)    שינויים בתקנון כאמור בסעיף 20;

(2)    הפעלת סמכויות הדירקטוריון בהתאם להוראות סעיף 52(א);

(3)    מינוי רואה החשבון המבקר של החברה, תנאי העסקתו והפסקת העסקתו בהתאם להוראות סעיפים 154 עד 167;

(4)    מינוי דירקטורים חיצוניים בהתאם להוראות סעיף 239;

(5)    אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;

(6)    הגדלת הון המניות הרשום והפחתתו בהתאם להוראות סעיפים 286 ו-287;

(7)    מיזוג כאמור בסעיף 320(א);

(8)    פירוק חברה בידי בית המשפט לפי סעיף 342ו(1), פירוקה מרצון לפי סעיף 342כד, או פירוקה מרצון בהליך מזורז לפי סעיף 342מב.

  1. (א) חברה אינה רשאית להתנות על הוראות סעיף 57.

(ב)   חברה רשאית להוסיף בתקנון נושאים שהחלטות בהם יתקבלו באסיפה הכללית; ואולם, העברת סמכויות בתקנון לאסיפה הכללית, בנושאים שבהם הוקנתה הסמכות בחוק זה לאורגן אחר בלא אפשרות להתנאה על כך בתקנון, תיעשה לפי הוראות סעיף 50.

  1. האסיפה הכללית השנתית תמנה את הדירקטורים, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון."

 

 

"סימן ד': אסיפה כללית בחברה פרטית

  1. בחברה פרטית ניתן לקבל החלטה באסיפה כללית ללא הזמנה וללא התכנסות ובלבד שההחלטה תתקבל פה אחד על ידי כל בעלי המניות הזכאים להצביע באסיפה הכללית.
  2. חברה פרטית רשאית, אלא אם כן נקבעה הוראה בתקנון השוללת זאת, לקיים אסיפה כללית באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, כך שכל בעלי המניות המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו בזמן."

 

סימן ח': פרוטוקול האסיפה

  1. (א) חברה תערוך פרוטוקולים של ההליכים באסיפה הכללית, ותשמור אותם במשרדה הרשום, לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.

(ב)   פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה, מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.

(ג)    מרשם הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות יישמר במשרדה הרשום של החברה, ויהיה פתוח לעיון לבעלי מניותיה, והעתק ממנו יישלח לכל בעל מניה שביקש זאת.

 

 

ו.2.12 הקצאת מניות

בשעת רישום החברה, יש לציין את הקצאת המניות לכל אחד מבעלי המניות ולפרט את  סוג ההחזקה במניות (נאמנות/ רגילה). מניות החברה יחולקו לבעלי המניות במספרים שלמים בלבד וזאת עד לסך ההון הרשום. בטרם הקצאת המניות יש לבחור בסוג האחזקה שבבעלות בעל המניה וכן את כמות המניות להקצאה.

בעל שליטה בחברה מפרת חוק:  לא ניתן למנות כבעל מניה בעל שליטה בחברה מפרת חוק (דהיינו, שהינו בעל 50% ממניות החברה או יותר(.

הקצאת מניות משותפת:  ישנה אפשרות לבחור מספר בעלי מניות שיחזיקו במשותף במניות.

 

ו.2.13 דירקטורים ודירקטוריון

בעת הקמת חברה פרטית יש חובה למנות לפחות אדם אחד לתפקיד הדירקטור. הדירקטורים הממונים ירכיבו את דירקטוריון החברה ויתוו את מדיניותה באמצעות קבלת החלטות הנוגעות לפעילותה השוטפת ולעתידה. 

הדירקטורים הראשונים נקבעים בעת רישום החברה והם חותמים על טופס הצהרת דירקטורים ראשונים. לאחר מכן לאסיפת בעלי מניות או לסוגים מסויימים של מניות בעלות סמכות למינוי דירקטורים יש את הסמכות לשנות את הרכב הדירקטורים.

הדירקטוריון הינו בעצם אחד ממוסדות החברה. חוק החברות קובע כי הדירקטוריון מחזיק בסמכות שיורית. כלומר, כל סמכות שלא הוקנתה במפורש בתקנון, לאורגן אחר (האסיפה הכללית או המנכ"ל) מוקנית לדירקטוריון.

בנוסף לכך סעיף 92 לחוק החברות, מונה שורה ארוכה של עניינים המצויים תחת סמכותו של הדירקטוריון. במידה ונבצר מדירקטוריון החברה למלא את תפקידו והדבר חיוני לניהולה התקין של החברה, מוסמכת האסיפה הכללית לקחת לידיה את סמכויות הדירקטוריון גם בהעדר הוראה מפורשת בתקנון.

 חברי הדירקטוריון נושאים באחריות לכל הפעילות העסקית של החברה ולכן חוק החברות מטיל עליהם, בין היתר, חובות כלפי החברה ובניהן חובת זהירות וחובת אמונים כלפי החברה בפעילותם. חובת זהירות הכוונה שעל הדירקטור לפעול במבחן הסבירות או כפי שהיה נוהג דירקטור סביר  וחובת אמונים הכוונה  שכל דירקטור חייב לפעול בתום-לב לטובת החברה ולקדם את ענייני החברה.

 

"סימן א': סמכויות הדירקטוריון

  1. (א) הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו, ובכלל זה –

(1)    יקבע את תכניות הפעולה של החברה, עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן;

(2)    יבדוק את מצבה הכספי של החברה, ויקבע את מסגרת האשראי שהחברה רשאית ליטול;

(3)    יקבע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר והתגמול;

 (4)   רשאי להחליט על הנפקה של סדרת איגרות חוב;

(5)    אחראי לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם, כאמור בסעיף 171;

(6)    ידווח לאסיפה השנתית על מצב עניני החברה ועל התוצאות העסקיות כאמור בסעיף 173;

(7)    ימנה ויפטר את המנהל הכללי כאמור בסעיף 250;

(8)    יחליט בפעולות ובעיסקאות הטעונות אישורו לפי התקנון או לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;

(9)    רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים למניות עד גבול הון המניות הרשום של החברה, לפי הוראות סעיף 288;

(10)  רשאי להחליט על חלוקה כאמור בסעיפים 307 ו-308;

(11)  יחווה דעתו על הצעת רכש מיוחדת כאמור בסעיף 329;

(12)  בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב – יקבע את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון, שעליהם להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240 (בחוק זה – דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית); הדירקטוריון יקבע את המספר המזערי כאמור בהתחשב, בין השאר, בסוג החברה, גודלה, היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה, ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון לפי סעיף 219.

(ב)   סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי למעט כמפורט בסעיף
288(ב)(2); סמכויות כמפורט בסעיף 112 ניתנות לאצילה כאמור באותו סעיף.

  1. (א) בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב יכול שיהיה דירקטוריון המונה אדם אחד.

(ב)   על דירקטוריון המונה אדם אחד יחולו הוראות סימן זה; על החלטות דירקטוריון כאמור יחולו הוראות סימן ו', בשינויים המחויבים; יתר הוראות פרק זה לא יחולו על דירקטוריון המונה אדם אחד."

 

שימו לב! לא ניתן למנות כדירקטור קטין או מי שמוכרז כמוגבל באמצעים או כפושט רגל.  יש לציין לגבי כל דירקטור את סוג הזיהוי".: לדוגמא, אזרח ישראלי, חברה, תאגיד מכהן ע"פ דין וכו'.

ככל שמדובר בדירקטור שהינו חברה/ תאגיד ע"פ דין –  יש לציין את  מספר הזיהוי של החברה  ולאחר מכן למנות אדם )לא תאגיד!) לכהן מטעמו של התאגיד. ניתן לבחור נציג ישראלי או אזרח זר כדירקטור מטעם התאגיד.

 

ו.2.14 בעלי תפקידים

בטופס הבקשה לרישום חברה, ניתן לדווח לרשם החברות על  פרטי בעלי התפקידים בחברה. זוהי בחירה בלבד.

ע"פ חוק, ישנם בעלי תפקידים בחברה המוסמכים לדווח בשמה על שינויים ועדכון פעולות. לכן, ישנה אפשרות לדווח על אדם שיהיה מוסמך לדווח בשם החברה (כממונה על דיווחים),  גם מבלי שיהיה נושא משרה  )מנכ"ל, סמנכ"ל דירקטור וכו). הזנת פרטי בעלי תפקיד המוסמכים אף תאפשר להם לעדכן את נתוני החברה ולבצע שינויים בדרך מקוונת (אם ברשותם כרטיס חכם המאפשר כניסה למערכת המקוונת).

 

פרק ז: רישום החברה אצל רשויות המס והבנקים

 

ז.1. רישום החברה אצל רשויות המס (מס הכנסה וביטוח לאומי)

לאחר שהחברה עברה בהצלחה את הרישום ברשם החברות וקיבלה ממנו את תעודת ההתאגדות וקיבלה שם ומספר חברה (ח.פ.  – חברה פרטית), יש לפתוח לחברה תיקים ברשויות המס השונות הכוללות את מע"מ (קודם) ואחכ מס הכנסה וביטוח לאומי.

 

ז.2. פתיחת תיק לחברה במס ערך מוסף וקבלת תעודת עוסק מורשה

השלב הראשון בפתיחת חברה (עוד לפני תחילת הפעילות העסקית) הינו פניה למשרד המע”מ בהתאם לאזור שבו תירשם החברה ואשר תכלול הצהרה בדבר מחזור העסקאות הצפוי לשנה הקלנדרית, תחום העיסוק ומועד תחילת העיסוק. בסיום ההליך במע”מ תונפק לחברה תעודת “עוסק מורשה” ואישור על ניהול ספרים ופטור מניכוי מס במקור. כחלק מהשירות שמשרדנו נותן, אנו נוכל בנוסף לפתיחת החברה גם לפתוח תיק עבורכם במע”מ.

                                          

ז.3. פתיחת תיק לחברה במס הכנסה וביטוח לאומי

במידה והחברה בע"מ מתכוונת להעסיק עובדים יש לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה ובביטוח לאומי.  יש לציין כי אין צורך להגיע למשרדי ביטוח לאומי שכן מס הכנסה מדווח על פתיחת תיק הניכויים גם לביטוח לאומי. לאחר פתיחת התיק, ביטוח לאומי ישלח טופס עדכון פרטים למען של החברה אותו יש למלא ולשלוח בחזרה למוסד לביטוח לאומי.

 

כחלק מהשירות שמשרדנו נותן בפתיחת חברה נוכל לסייע לכם לפתוח את התיקים במע"מ ובמס הכנסה.

 

ז.4. פתיחת חשבון בנק לחברה וקביעת זכויות חתימה

לצורך הפעילות העסקית, החברה תזדקק לחשבון בנק נפרד שיהיה על שם החברה ולפי מספר הח.פ. של החברה. כמו כן, יש לקיים ישיבה מיוחדת ולקבוע מי יהיו בעלי זכויות החתימה בחברה ובחשבון הבנק.

לכן יש לפנות אל הבנק בצירוף מסמכים שאנו נכין אותם עבורכם לשם פתיחת חשבון בנק עסקי (פרטיקלים שונים). יש להקפיד על ביצוע סקר בנקים. כמו כן, מומלץ מאוד לא לתת ערבויות אישיות של בעלי החברה. כחלק מהשירות שמשרדנו נותן בפתיחת החברה, אנו נדאג להכין עבורכם את המסמכים הנכונים ונסייע לכם בקביעת זכויות החתימה בחברה.

 

ז.5. הגשת דו"חות שנתיים לרשם החברות ולרשויות המס ותשלום אגרה שנתית לרשם החברות

הוראות ניהול ספרים מחייבות חברות לנהל ספרים על פי השיטה הדו צידית (הנהלת חשבונות 
כפולה. כמו כן,  כל חברה חייבת להגיש לרשם החברות ולרשויות המס דו"חות כספיים עם מידע על פעילותה העסקית של החברה. ניהול הספרים מתבצע על ידי רואה חשבון מוסמך אשר מעביר אחת לשנה את הדו"חות לרשויות השונות.

כמו כן, יש להקפיד ולשלם את האגרה השנתית עבור החברה לרשם החברות. 

הורידו עכשיו את מורה נבוכים לפתיחת חברה מאת עורך הדין והחשבונאי שלומי סבג

חיבור זה הינו מדריך פרי ניסיון של הרבה מאוד שנים של המחבר בתחום הקמת חברות ונולד בעקבות פניות רבות אל משרדנו בשאלות בנוגע לפתיחת חברה. המדריך שם דגש על כל המכשולים והנקודות החשובות העולות בפתיחת חברה ומפשט את המונחים הרבים ומושגי היסוד הכרוכים בהקמת חברה.

כמו כן, המדריך עושה סדר בבליל האינפורמציה ושופך אור על השיקולים הפרקטיים והעסקיים שיש לשקול בפתיחת חברה ועל השלבים השונים הקיימים בפתיחת חברה, בחירת מוסדות החברה והאורגנים של החברה.

עוד נציין כי במשך השנים המחבר, עורך-דין וחשבונאי שלומי סבג, כבר הקים כמאה חברות בתחומי עיסוק שונים ומגוונים ביותר. חלקן מהחברות הפכו עם הזמן לסטרטאפים מצליחים, לחברות שהונפקו ולחברות פרטיות מצליחות מאוד המעסיקות מאות עובדים. לכן, טוב אם נאמר כי על מנת שחברה תהפוך למצליחה ומשגשגת או חלילה בשעת פירוק או תביעה  משפטית כנגד החברה או בעלי מניותיה, מן הראוי שעורך דין מנוסה ובקיא בתחום פתיחת חברה, יתן שירותים אלו עבורכם, כך שיגדלו סיכוייכם להצליח או שתבטיחו שמירה על מלוא זכויותיכם בשעת פירוק או תביעה משפטית.

אנו משוכנעים כי תמצאו במדריך זה עזר רב.      לחצו כאן להורדה ->->-> 

 

הייחודיות ברישום חברה חדשה על-ידי משרדנו

משרדנו מתמחה זה למעלה מעשור בתחום דיני חברות. הקמנו ופירקנו מאות חברות אצל רשם החברות. משרדנו פיתח שני מסלולים מיוחדים לשם פתיחת חברה ואנו מתאימים אישית לכל לקוח את המסלול המתאים לו, לפי צרכיו ולפי מידת ההשקעה: 

מסלול מהיר – זהו מסלול מקוצר לחברת יחיד או חברה משפחתית. במסלול זה הקמת החברה נעשית און ליין דרך מרשמי רשם החברות. הקמת החברה אורכת יום-יומיים. עלות הקמת חברה במסלול זה הינה בהנחה משמעותית מהתעריפים הרגילים.

מסלול רגיל – זהו מסלול לחברה מורכבת יותר שמצריכה תקנון מורכב יותר והסכמים בין בעלי המניות. עלות הקמת חברה במסלול זה הינה משתנה ותלויה בסדר גודל החברה שתקום. 

אודות שלומי סבג, עורך דין וחשבונאי

עורך הדין והחשבונאי שלומי סבג הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות דיקאן במשפטים ותואר ראשון נוסף בראיית חשבון וכלכלה. עורך הדין סבג עבד למעלה מעשור בצמרת משרדי עורכי הדין ורואי החשבון בארץ. עו"ד שלומי סבג הינו מומחה במשפט מסחרי, פירוק חברות מרצון, ומתמחה בתיקון רישום שלילי ב- BDI.

השארת תגובה